מי לימד את הבעש"ט הקדוש רפואה?
רבי חיים אב"ד של שדה לבן, היה חולה מאוד, שלח לקרוא לבעל שם טוב הקדוש כדי שירפאו, והגיע אליו הבעל שם טוב הקדוש, ונשאר אצלו זמן רב והתעסק ברפואתו.
וכאשר ראו בני הרב שלא עלתה רפואתו, שלחו לקרוא לדוקטור של ק"ק אוסטרה, והדוקטור הגיע לביתו של החולה.
וכאשר ראה הבעל שם טוב הקדוש, שהדוקטור הגיע, יצא מביתו של החולה, ורבי חיים, לא ידע שהדוקטור עומד להגיע, על כן, הפציר בבעל שם טוב הקדוש הרבה שלא יסע משם.
ומרוב הפצרותיו, נשאר הבעל שם טוב הקדוש ללון שם, ואמר רבי חיים לבעל שם טוב הקדוש, שהדוקטור לן במרחק שני פרסאות מעיר.
ואותו הדוקטור, הרים מכבר ידו נגד הבעל שם טוב הקודש, ואמר: כשאראה את הבעל שם טוב הקדוש אהרוג אותו בקנה השרפה שבידי (אקדח).
ובבוקר רצה הבעל שם טוב הקדוש להזדרז ולנסוע מהמקום, והרב החולה עיכב אותו, עד שהגיע הדוקטור לעיר.
ועלה הבעל שם טוב הקדוש על העגלה, כדי לנסוע, וכשעבר ליד האכסניה של הדוקטור, ירד הבעל שם טוב הקדוש מהעגלה, ונכנס לבית, ונתן שלום לדוקטור, והדוקטור, שאל את הבעל שם טוב הקדוש: מאין הינך יודע רפואה?
והשיב לו הבעל שם טוב הקדוש: השם יתברך לימדני. ונסע לביתו.
ובניו של הרב החולה הביאוהו את הדוקטור אל אביהם, וכל מה שהדוקטור אמר לעשות, אמרו בני הרב, שכל זאת עשה כבר הבעל שם טוב הקדוש. והדוקטור הלך משם בפחי נפש.
אז התרעם הרב החולה על בניו: מה עשיתם? אעפ"י שלא היה לי רפואה מהבעל שם טוב הקדוש, מכל מקום, כאשר נכנס אצלי הבעל שם טוב הקדוש, הייתי יודע שהשכינה באה עמו, וכשנכנס אצלי הדוקטור נדמה לי שנכנס אלי כומר אחד.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מטרת בריאת העולם: רצונו הפשוט של הקב"ה, שעבורו ברא את העולם הוא: כדי להיטיב לבריותיו, ושיקראוהו 'רחום וחנון'.
כלשונו הקדושה של האריז"ל: "כשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים לסיבה נודעת, והיא להיקרא 'רחום וחנון' וכיוצא, כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא רחום" (עץ חיים).
האר"י הקדוש אומר הקב"ה ברא את האדם 'מהסיבה הנודעת', שהיא? רצונו של ה' יתברך להיקרא "רחום וחנון"!
כיצד הקב"ה יקרא - רחום וחנון? כאשר האדם רואה ומכיר, שכל הטוב והחסד שמושפע לו הוא מהקב"ה, הוא קורא לקב"ה - 'רחום וחנון', כי מי שאינו משפיע טוב וחסד - "איך יקרא רחום?"
להכיר שהטוב והחסד הוא מאיתו יתברך: ע"י שהאדם מכיר שהטוב והחסד שמקבל, הוא - ממלכו של עולם, הוא יעבוד אותו ויעשה את רצונו, ויודה לו על כל הטוב והחסד שעושה עימו.
להיות מרכבה לשכינה הקדושה: ככל שהאדם מכיר במלכותו של בורא עולם, הוא יכול לקדש ולטהר את מוחו וליבו, רוחו ונשמתו, וזוכה כלשון האר"י הקדוש: "ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו יתברך" עד שזוכה להיכלל בו יתברך.
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני כל הגויים: ההודיה של האדם, גורמת לכך, ששמו של בורא עולם יתעלה, יתגדל ויתקדש בעיני העולם.
אל אדון על כל המעשים: כשהאדם הפרטי מגלה לעולם יש רק – אדון אחד, מלך יחיד אל חי העולמים, שמנהג ומנהל את העולם, הוא גורם לעולם להתקדם לקראת לגילוי היחוד העליון, לקראת הגאולה העתידית, ובואו של מלך המשיח.
העולם צריך להגיע לגילוי מלכות שד"י: קשה לאדם להודות לקב"ה על הטוב בחייו, כיון, שלכל אחד גם חסר כמה דברים...
ה'חסר' הוא גילוי מלכות שמים: בשעבוד מצרים, עם ישראל צעקו לקב"ה, ותעל שוועתם והושיעם, וכך גם היום – תגיע הגאולה.
כדי להיגאל צריך להרגיש את ה'חסר' ולצעוק: מטרת החסר שיש לאדם, שיכיר בעובדה, שהוא לא יכול ל'הושיע' ולגאול את עצמו, והכרה זו, תגרום לו לצעוק לקב"ה שיושיע ויגאל אותו.
ה'אין' וה'חסר' הם - טובו וחסדו של מלך העולם: ומכאן ניתן להבין, שדווקא החסר הוא - טובו וחסדו של ה' יתברך, כי ע"י זה, האדם מכיר במלך העולם, מתקרב וממליך אותו עליו, ומגיע לתיקונו, ובכך הוא מקרב את העולם לקראת הגילוי: "יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון...".
ויקבלו כולם את עול מלכותך: רק כך מלכות שמים תתגלה לעולם, ודווקא זה מה שיגרום: "ויקבלו כולם את עול מלכותך, ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד" החסר יגלה מי שמולך ומושל על העולם.
זהו סוד הקושי הצעקה והגאולה של עם ישראל, זהו סודו של המשיח...
גילוי משיח – "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה": וזהו סודו של מלך המשיח, כפי שאמר המשיח לבעל שם טוב הקדוש, כשעשה עלית נשמה בראש השנה תק"ז: "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה" – בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם...
הארת הנשמה – ביטול הקליפות: הפצת תורת החסידות, מביאה להארת הנשמה עד שניתן להגיע לביטול הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה... ונזכה לגאולה, במהרה בימינו, אמן.
יהי רצון שנרגיש את רצוננו להמליך את הקב"ה עלינו, ונעשה זאת בתוך שמחה, אהבה ויראה, אמן.
לע"נ אימי מורתו רחל בת ריינה מלכה הריני כפרת משכבה.