דף כא
*אבילות שלשה שבעה ושלשים.
א. דיני אבילות בשלשה שבעה ושלשים 1. יש להתאבל על כל מי שכתוב בפרשת כהן הדיוט, אשתו אביו אמו אחיו אחותו ובנו ובתו, והוסיפו אחיו ואחותו מאמו ואחותו הנשואה. 2. לר''ע מתאבל על שניים שלהם, לרשב''א מתאבל רק על בן בנו ואבי אביו, ולחכמים מתאבל רק על מי שעמו בבית. 3. כאשר אשתו מתאבלת על הוריה כופה את מטתו ונוהג עמה אבילות, אבל באבילה על שאר קרובים מוזגת לו את הכוס ומצעת המיטה ומרחצת פניו ידיו ורגליו. 4. אבל אסור במלאכה רחיצה סיכה תשמיש המיטה נעילת הסנדל לקרוא ולשנות, ואם רבים צריכים לו אינו נמנע ובלבד שלא יעמיד תורגמן אלא אומר לאחר והוא אומר לתורגמן. 5. ביום הראשון אינו מניח תפילין ובשלישי מניח ובשני לר''א אינו מניח שנאמר ימי בכי אבל משה ולאידך משה תקיף אבילה, ולרבי יהושע שנאמר ואחריתה כיום מר וכן הלכה משום מצוה ולאידך קאי על עיקר המרירות. ואם באו פנים חדשות בשלישי אף לר''א אינו חולץ ובשני לרבי יהושע לעולא חולץ ומניח אפילו מאה פעמים ולרבא כיון שהניח אינו חולץ. 6. בשלשת הימים הראשונים אפילו עני אסור במלאכה, ואח''כ שרי ליה לעשות בצנעא בתוך ביתו. 7. בשלשת הימים הראשונים אינו הולך לבית האבל, מכאן ואילך הולך ויושב במקום המתנחמים. 8. בשלשת הימים הראשונים אסור בשאילת שלום וצריך להודיע, עד שבעה משיב למי שלא יודע, ואח''כ שואל ומשיב כדרכו ואחרים אינם שואלים בשלומו עד שלושים יום, ואף דאשכחן שר''ע אמר לאחר שהספיד את בניו לכו לבתיכם לשלום כבוד רבים שאני. 9. מדבר תנחומין באבל על שאר קרובים רק בתוך שלושים יום ובהוריו עד י''ב חודש ואח''כ רק מדבר מהצד, ואל''כ דומה למי שנשברה רגלו ובא לשבור את רגלו ולרפאותה להראות שסַמניו יפים, ואם מתה אשתו ונשא אחרת אינו רשאי להכנס לביתו ולדבר תנחומין ואם פגשו בשוק שואל בשפה רפה וכובד ראש. 10. אבל מונה עמהם אם בא ממקום קרוב וזהו לת''ק כל שלשה ימים ולרשב''ג אפילו ביום השביעי אם מצא מנחמין אצלו ובעי בננערו לעמוד, ודווקא שיש את גדול הבית בבית או בקבר בתוך שלשה, והלכה כר''ש דמיקל ופליגי אי הלכתא כרשב''ג בטריפת בני מעים שניקבו וליחה סותמתן. 11. דף כג, אבל בשבת ראשונה אינו יוצא מביתו, בשניה יוצא אבל אינו יושב במקומו, בשלושית אינו מדבר וברביעית ה''ז ככל אדם, ולרבי יהודה סדר זה מתחיל מהשבת השניה. 12. אבל אסור להנשא בתוך השלושים ואם מתה אשתו אסור לשאת לת''ק עד שיעברו עליו שלשה רגלים ורבי יהודה מתיר ברגל שלישי. ומותר לשאת לאלתר אם אין לו בנים משום פריה ורביה, וכן אם הניחה לו בנים קטנים משום פרנסתן וכמעשה דיוסף הכהן שאמר לאחות אשתו בבית הקברות אבל בא עליה רק לאחר שלושים יום. 13. כל שלושים יום אסור בגיהוץ, לת''ק אף בגדים ישנים, לרבי רק חדשים, ולר''א בר''ש דווקא כלים חדשים לבנים. 14. דף כד, אבל ששימש מטתו בימי אבלו לשמואל חייב מיתה ולרבי יוחנן אסור, ואמרינן דחיוב מיתה נאמר על פריעה ופרימה. 15. תינוק שנפטר בתוך שלושים יום ללידתו יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ושני אנשים ולאבא שאול אף באיש אחד ושתי נשים, ומגיל שלשים יום יוצא בדלוסקמא ועומדים עליו בשורה ואומרים ברכת ותנחומי אבלים, בן י''ב חדש יוצא במיטה ולר''ע עד שיהא בגיל שנתים בשנים או באבריו ולראב''ע דווקא אם ניכר לרבים, ומספידים בני עניים וזקנים בגיל שלש או חמש ועשירים בני חמש או שש.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני האבילות בשלשה שבעה ושלושים (15)