סביר להניח שראיתם את הילד שלכם חווה מבוכה בסיטואציה חברתית - הוא שקט ומתנהל באופן מסויג בחברת קבוצה גדולה יותר של אנשים מהרגיל, או אפילו בפורמט של אחד על אחד עם חבר. זה בסדר (ביישנות היא דבר טוב אחרי הכל, שהרי עם ישראל הם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים). אבל לפני שאתם קופצים להסביר את התנהגותו לסביבה ("אוי, הוא פשוט ביישן"), כדאי שתדעו: ביישנות היא תחושה, לא תכונת אישיות, מה שאומר שזה משהו שהוא כנראה יתגבר עליו. לתיוג כזה יכולה להיות השפעה הפוכה, אומרת קריסטין גירינג, מנהלת תוכן במעבדת "ההורה". הנה הסיבה:
לקרוא לילד שלכם "ביישן" יכול להכניס אותו ללא כוונה למשבצת הזו
כהורים, אחת המטרות העיקריות שלנו היא לכבד את הצרכים של ילדינו וכדאי שניזהר לא לסמן אותם בצורה בעייתית. ביישנות היא דוגמה מצוינת לכך. אתם נמצאים במגרש המשחקים והילד שלכם לא מתחבר לקבוצת הילדים ששם באופן מיידי, או שהוא לא עונה כשפונים אליו. "להגיד, 'אוי, הוא ביישן', עשוי להיראות כמו דרך לעמוד לצדו וזה מגיע ממקום אכפתי", אומרת גירינג. "אבל כשאנחנו עושים את זה, אנחנו מספרים לילד שלנו מה הוא, במקום איך הוא מרגיש".
תזכורת: ביישנות היא לא דבר רע
טבעי שתרגישו דאגה כשילדכם משפיל את מבטו או לא משתלב כמו שאר בני גילו, אבל ביישנות היא לגמרי חיובית, כאמור. מחקרים הראו שילדים ביישנים טובים יותר בהתמקדות, יותר צייתנים ויותר משתפים פעולה.
מה לומר במקום זאת
כשהפעוט שלכם נשאל על ידי הגברת הנחמדה במכולת בן כמה הוא ומיד מתחבא מאחורי הרגליים שלכם, אל תצאו להגנתו מיד על ידי כך שתקראו לו ביישן. הנה טקטיקה טובה יותר: נסו לומר, 'אה, נראה שהוא לא רוצה לדבר עכשיו. זה בסדר. בוא ננסה בפעם אחרת'".
לפי גירינג, מוטב לתייג את ההרגשה שהילד שלכם חווה ברגע הזה ולא לתייג חלק גדול מהזהות שלו. ("זה ההבדל בין לומר, 'אתה מרגיש עצוב עכשיו', לעומת 'אתה עצוב'", היא מוסיפה.)
כשמדובר בביישנות, נסו להתמקד באופי הזמני של הרגשות של הצאצא שלכם, במקום לשייך לו תכונה מסוימת, מציעה גירינג. "אם ילד נמנע מתקשורת, תנו לו לדעת ש:
1) איך שהוא מרגיש זה נורמלי.
2) זה לא ימשך לנצח.
ו-3) יש לו הזדמנויות אחרות לשתף אם הוא לא מוכן לזה עכשיו", היא אומרת.