פרק ח': מעשה מבהיל שמחזק את 'מנהגי ישראל דין הוא' הובא על הגאון רבי משה איסרלישׂ - הרמ"א. מסופר שכשהגיע הרמ"א לכהן כדיין בעיר קראקא, הבחין במנהג מוזר; בבוקרו של יום הגבאי לוחץ ידי אנשים מסוימים מהמתפללים, וכל יום מדובר באנשים אחרים. תמה הרמ"א לפשר המנהג.
- המנהג הקדוש - "להכות את עדי הקידושין"
- המנהג ש"החתן יתן סטירה לכלה עד ש..."
- מדוע נהגו להניח תרנגול ליד הדרשן?!
- הקדושה של "מנהגי הנשים הזקנות"
- על מה רבי יצחק אלחנן ספקטור - התחרט?
- "הינוקא הפלאי" ש"המלאך לא סטר לו" לפני שנולד
- האם מותר להניח כובע הפוך על השולחן?!
התברר שאשת הגבאי הייתה גבאית 'טהרת המשפחה', וסיפרה לבעלה הגבאי, את קורותיה ב'מרכז טהרת המשפחה' בעיר קראקא, כולל את שמות הנשים שפגשה. כך הגבאי בירך ב'מזל טוב' את האנשים אותם פגש בבוקרו של יום.
הרמ"א אמר לאותו גבאי להפסיק את המנהג.
לאחר כמה חודשים הגיע מתפלל לבית הכנסת, וכעס שהגבאי לא נתן לו עלייה אחרי שנעדר תקופה, ועוד טען שהגבאי לא לחץ את ידו ואיחל לו 'מזל טוב' לאחר שאשתו הגבאית בוודאי פגשה אמש את אשתו.
הגבאי אמר לאותו מתפלל נרגז, שהרמ"א ביטל את המנהג, ועוד טען לו, שאשתו הגבאית לא פגשה אמש את אשתו, ונחרד המתפלל חרדה גדולה ומרה על גודל העוון שאשתו הכשילתו.
כשסיפרו את מעשה זה לרמ"א, הוא הבין שמטרת המנהג היתה כדי שהאישה לא תוכל לשקר לבעלה, וכך יצא שהבעל קיבל "אישור" מהגבאי למעשיה של אשתו, בבחינת " דברים העתידין להתגלות". מיד קם הרמ"א והחזיר את המנהג, ומאז יצא מבית מדרשו שמנהגי ישראל קודש ולא מבטלים סתם.
ראה בעניין: רמ"א יו"ד סי' קצח. לב העיברי ח"א תרפ"ד עמ' ג'. 'שמו יוסף' להרב יוסף וואליד ירושלים, תרס"ז עמ' נ"ו. מנהגי החיד"א ח"א בקונטרס 'מנהג ישראל תורה' להרב ראובן עמאר.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com