פרשת השבוע 'כִּי תִשָּׂא' פותחת בציווי האלוקי לתת מחצית השקל, כפי שנאמר " וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ, זֶה יִתְּנוּ... מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ". המילה "ונתנו" נקראת ישר והפוך. כאן טמון הרמז שכל מה שנותנים לצדקה חוזר לאדם בחזרה, כי לא זו בלבד שלא מתרוששים מנתינת הצדקה, אלא ההיפך, אלוקים מבטיח כי נתינת הצדקה תעשיר כל אדם, כפי שחז"ל אמרו "עשר תעשר" – עשר בכדי שתתעשר.
המילה 'שקל' זהה לגימטרייה של המילה 'נפש' (430), ויש בכך רמז – כאשר אדם נותן שקל לצדקה, הצדקה מכפרת על נפשו גם מחטאים חמורים ומצילה אותו מכל דבר רע.
ומדוע נצטוו בני ישראל לתת רק מחצית השקל, ולא שקל שלם? כי כל אדם צריך לדעת שהוא רק בבחינת חצי, והחצי השני הוא החבר שאיתו הוא גומל חסד. באמצעות החיבור הזה הם משלימים זה את זה.
לכן, בפעם הבאה שניתן מטבע לצדקה, נעשה זאת עם אותה התלהבות בדיוק כפי שנתנו בזמנו את מחצית השקל.
על ניסיון העשיר אמר הרבי מסאסוב זצ"ל: גדול ניסיונו של העשיר. שכן לעני קל לבטוח באלוקים. אבל לא כן העשיר, שכל נכסיו קוראים לו: בטח בנו.