פרק א': 'מִנְהַגי יִשְֹרָאֵל' יסודם בקדושה. אלפי נהרות דיו זרמו, ומאות יערות עד נגדעו כדי לבאר ולנמק את טעמם של מנהגי אבותינו. מפורסם הקביעה: "מנהג ישראל דין הוא". ברם, יש שכתבו על מנהגים מסוימים "מנהג שטות".
מי אנו, שנקבע מסמרות בעניין זה, רק נזכיר שני מקורות מרבותינו הראשונים בעניין קדושת המנהגים.
רבי מיימון הדיין, אביו של הרמב"ם, כתב שאין להקל ולבזות את מנהג אכילת הסופגניות בחנוכה, והפולים בהושענה רבה, וכך דבריו:
"אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל. וכתב רבינו נסים במגילת סתרים כי כל מנהגי האומה, אין לנו לבזותם.... ואל תטוש תורת אמך, דת אומתך אל תעזוב.... ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים"[1].
הרשב"א, מתקיפי דקמאי, כתב שאפילו מנהג שקיים אצל "הזקנים והזקנות", אין לבטלו, כיוון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו, וכך דבריו:
"בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה, ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור באפשר חלילה אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים". עכ"ל[2].
כעת נעבור למנהג פלאי אותו ראה כותב השורות בחתונה בעיר הקודש ירושלים, שצער גדול שלא יכולתי להסריטו לטובת גולשנו היקרים.
האמת היא שלא צילמתי, כי פשוט הייתי עסוק בלהתקשר למשטרת ישראל, וברגע האחרון הודיעו לי בני המשפחה שמדובר במנהג קדוש, ואין צורך לערב בכך את רשויות החוק.
מהו המנהג, אתם מתפלאים? ובכן: המנהג הוא לא פחות מאשר להכות את העדים לפני הקידושין.
את המקורות למאמר זה מצאנו באתר הנפלא "בינינו" (לע"נ שרגא פייבל קנול ז"ל), בו הובא להורדה חינמית עלון "קו ונקי" לפרשת כי תצא בתוך ארכיון עלונים במגוון נושאים תורניים.
זכה דורנו באינטרנט (מסונן כמובן) שידיו רב לו בהפצת התורה. אתרי אינטרנט רבים בנשיאות גדולי ישראל עוסקים בלימוד תורה, ושו"ת הלכה למעשה, כגון 'קול הלשון', 'אוצר החכמה', 'דרשו', בהם האתר 'בינינו' הייחודי שבו נשמרים הרצאות של גדולי ישראל בכל התחומים, וכן מאגר עצום של עלוני שבת מקוטלגים בסדר מופתי במראי מקומות לפרשת השבוע.
בעלון 'קב ונקי' הפנה לקובץ 'אור ישראל מאנסי' למאמר פרי עטו של הג"ר רבי ישראל דנדרוביץ שתחת הכותרת: "מדוע נהגו להכות את עדי הקידושין?" כתב בין היתר: "לטיבו של מנהג קדמון שלא שרד לימינו: הכאת עדי הקידושין על לא עוול בכפם!".
בטעם המנהג נאמר ב'ספר קושיות' של אחד מרבותינו הראשונים ששמו עלום, שהמנהג להכות את העדים, הוא מפני שכל חופה צריך להיות בה תגרא.
יש שהבינו מדבריו שהמדובר שכל הקהל מכה את העדים. מחבר 'ספר קושיות' מתקופת הראשונים אותו האדיר החוקר המפורסם הג"ר יעקב ישראל סטל, מבאר שהוא בשל לימוד "קיחה קיחה" משדה עפרון, וקיחה בגימטרייה היא קטטה, ולכן מכים את העדים כדי שיכלה הקטטה בזה.
לאמור: במקום החתן והכלה שנישאים זה לזה לחיי אהבה שגורלם יהיה לחטוף מכות, העדים הם אלו שחוטפים את המכות במקומם.
המשך יבוא...
• • •
[1] הרב יעקב משה טולידאנו, קטע מפירוש התפלות לרבינו מיימון אבי הרמב"ם, בתוך: שריד ופליט, עמ' 7–8.
[2] שו"ת הרשב"א ח"א, ט'.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com