כמיידי שנה בהגיע חודש שבט, עולה ושבה ההקבלה בין עץ השדה לצמיחת האדם.
המקור הראשון להשוואה זו נמצא בספר דברים "כי האדם עץ השדה". (דברים כ' – יט'.) ובכן, אם נעצור רגע ונתבונן על שורש ההקבלה בין אדם לעץ השדה נגלה ההיפך, האדם הוא נזר הבריאה חי מהלך ואילו העץ הוא בדרגת צומח הפחותה לו. בכדי להבין את מהות ההשוואה אני מזמין אתכם לצאת אל השדה, לשבת בצילו של עץ ללמוד ממנו תובנות על חיי האדם בעולם המעשה וכמובן לנטוע נטיעות שלאהבה ושמחה.
בהתבוננות על עצי השדה, נמצא שיש מיני עצים רבים, משפחות וזנים, גדולים וקטנים גבוהים ורזים, נושאי פרי ואילנות סרק. ממש כמו אצלנו בני האדם.
גזע העץ הבוגר נראה חזק ואיתן וענפים רבים מפארים את רוחותיו. קשה להאמין שעץ כה גדול ורחב מצח וגדל מגרעין אחד קטן. אך זו היא מציאות הטבע. פוטנציאל ה'גרעין' מעורר השראה. השקעה בגרעין, בתהליך הצמיחה והגדילה תניב עץ חסון רב פארות ופירות יפים ומשובחים. ממש כמו אצלנו בני האדם.
בתהליך גדילתו, העץ חשוף למצבי מזג אוויר שונים וקיצוניים ומזיקים רבים המאיימים על שלמותו והמשך גדילתו התקינה. ראשית צמיחת האילן מתחילה מגרעין קטן המוטמן באדמה. נסתר מעין כל אבל בדיוק שם מתחוללת יצירה מופלאה. הגרעין עובר תהליך של ריקבון והתחדשות ופורץ את דרכו אט אט ממעבה האדמה באיטיות אך בבטחה כלפי מעלה.
העץ לא מחובר לשעון עצר לצמיחתו יש סיפור ויש תהליך המיוחד לו ולתנאי גידולו וסביבתו הטבעית. תפקיד הגנן הממונה על טיפוחו, לדאוג שהעץ יקבל במהלך שנותיו הראשונות מים ושמש, דישון טוב והדברה מדויקת, ללא טיפוח והשקעה עלול העץ לאבד את קומתו הזקופה, ליפול ולנבול ללא תקומה. מזכיר משהו מאצלנו בני האדם.
אדם הוא עץ השדה – דומה אך שונה
תקופת הילדות היא כמו גרעין, שנות הנישואין הראשונות אף הן כמו גרעין. השדה החינוכי כמו זה המשפחתי מלא וגדוש ברצונות טובים, שאיפות וחלומות. שהילדים יצמחו ויגדלו לתפארת, שהזוגיות תהיה טובה ומהממת. כולנו מעוניינים לקבל תוצר טוב ומוגמר. אדם בוגר, יציב ומלא ערכים. זוגיות יציבה ועמידה עמוסה וטעונה באהבה והדדיות לכל החיים.
בשונה מעץ השדה, שאין אפשרות לשנות את המוגמר, האדם הוא בעל בחירה ויש בכוחו לתקן ולשפר בכל רגע שירצה ויבחר ובתנאי שיהיה נחוש ועקבי.
נטיעה של אהבה – הסודות לנטיעה מוצלחת
כולם מדברים על הצורך בהשקעה מיטבית בזוגיות ובחינוך. מה כלול בהשקעה הזו וכיצד ניישם אותה לחיי המעשה נלמד מעצי השדה.
אמונה – אמונה היא השורש. היא זו שנותנת לאדם את היציבות. האמונה בכל יכול הבורא ברוך הוא, שהכול ממנו, ומכוחו אנו חיים, מעניקה לאדם חוסן פנימי גם בעתות משבר. בלעדיה, רוחות קלות, לחצים חברתיים או סביבה משתנה תזעזע את חייו. המאמין לא יחשוש מכל אלו: האמונה היא נר לרגליו, לאורה ילך ועל-פיה יתנהג. אבל אין די בכך. העץ לא מורכב מגרעין ושורשים בלבד. העץ הוא הגזע, הענפים והפירות. לא ניתן להסתפק באמונה בלבד. יש להתקדם ולפעול, הלכה למעשה. הגזע והענפים הם התוצרים של התקשורת, החינוך והערכים של האדם.
משולש האהבה - משולש האהבה על פי המודל שפיתח פסיכולוג בשם רוברט סטרנברג.
אינטימיות: המרכיב הרגשי, עומק הקרבה הרגשית והפיזית בין ההורים לילדיהם ובין בני הזוג, והמוכנות ההדדית להיפתח ולהתקרב האחד בפני השני.
מחויבות: מידת המחויבות והאחריות של ההורים ובני הזוג האחד לשני ולתפקידם. כאשר בראש ובראשונה נמצאת חובת הנאמנות ההדדית לתא הזוגי ותפקיד ההורות.
תשוקה: עוצמת המשיכה הפיזית של בני הזוג האחד לשני. והתשוקה המושקעת מצד ההורים באהבת הילדים וחינוכם הטוב.
סבלנות - צורת החיים המתקדמת והמתפתחת בצעדי ענק גורמת לבני אנוש באופן ישיר להיות יותר ויותר תלותיים ועצלים. השפעת הקידמה הלא פרופורציונאלית גורמת לחוסר סבלנות וקושי בדחיית סיפוקים. הורות וזוגיות לא מתפתחות ומניבה פירות ביום אחד, זה לא מיקרוגל שבלחיצה על כפתור על "הפשרה מהירה" מקבלים את מבוקשנו כאן ועכשיו. סבלנות היא אחד המרכיבים הכי משמעותיים ונחוצים בתהליך צמיחה הוריים וזוגיים. הסבלנות כוללת בתוכה:
הבנה כי לכל נפש צרכים משלה, דפוסים והתנהגויות ייחודים רק לה. ולכן יש חשיבות ללמוד ולהכיר מקרוב את מבנה הנפש של בן/בת הזוג והילדים ולהיות מכוונים אליהם.
כבוד זה לכבד את העומד מולנו, את בן ובת הזוג את הילדים והמתבגרים. לכבד רגשות וצרכים, חוזקות וחולשות, לתת מקום לתהליך צמיחה וגדילה, אישיים ללמידה שינוי ותיקון.
הערכה ושייכות – לתת דגש וזרקור על תהליך הצמיחה והגדילה הזוגי וההורי. תהליך שיהיה תואם גיל, סביבה, מסוגלות אישית ומאמץ. מבחן התוצאה חשוב גם הוא אך הדגש צריך להיות על המאמץ בתוך התהליך. כמו כן תחושת השייכות נחוצה מאוד להתפתחות וצמיחה בריאה. ביטוי שייכות מאפשרים תקשורת פתוחה ומקרבת, מקום לכולם לדעות, לשאלות לתהיות ולשיתוף.
חרישה וזריעה – מפעם לפעם נחרוש את השגרה, נחדש את תרדמתה,נטפח את השורשים הקיימים ואם נרצה אף נשתול זרעי תקווה חדשים. נסקל את אבני הנגף וצמחי הבר וכל מה שזולל אנרגיה ומחליש את הזוגיות / ההורות וחיי המשפחה.נרחיק את אבני העקשנות והאגו, את סלעי התפיסות הישנות והתבניתיות המקבעת ומעכבת. נעקור את העשבים השוטים - המנטרות המתנגנות והמקטרגות. "אין לי סיכוי", "נגזר עליי לחיות כך", "אני צריך/ה להמתין עוד זמן עד שאחזור לעצמי"
עכשיו כשהלב נקי יותר ופנוי לזריעה, נטמין בתוכו את זרעי האהבה. זה הזמן לקחת אחריות ולהחליט אלו זרעים נבחר להצמיח בתוך הזוגיות וההורות. זרעי שלום ומרגוע או זרעים של מאבקים והתגוששויות.זרעים משותפים או נבדלים,זרעי נחת ושלווה, יציבות והתמדה או של טירוף הדעת וחוסר רגיעה. אל תהססו לבחור לעצמכם את הטוב ביותר,זה הכוח הנפלא שיש לאדם, להתחדש ולחדש ללא הפסקה.
טיפוח והשקיה - לאחר תהליך הזריעה חשוב לדשן את התהליך בתערובת איכותית של מוכנות לוויתורים הדדים והקרבה למען הזוגיות, לא שאין חילוקי הדעות וחוסר ההסכמות. אדרבה, בגללם יש חשיבות יתירה להשקיע יותר בתיאום הציפיות ובמוכנות לבוא לקראת השני. מילים טובות מפרגנות, חיוכים והארת פנים אלו השמש והמים. בלעדיהם החממה תיוותר חשוכה וחסרה.
שקט ! כאן צומחים בתהליך הצמיחה קיימים שלבים של התפתחות.אפשרו לעצמכם להיפתח לשינוים. הגרעין ששתלתם יעבור תהפוכות, בדיוק כמו השתיל באדמה. בשביל לגדל משהו חדש עם עצמינו ועם הזולת נצטרך לתת לגרעין שבתוכנו להירקב - לעבור שינוי מבורך של קבלה עצמית יתחיל משהו חדש וטוב לצמוח ולגדול. קליפת האני העליון שבכל אדם קשה מאוד ומורכת מאגו תכונות ומידות, מהתעסקות יתר באהבה עצמית ואגוצנטריות. הקליפה הזו היא התבנית שמוטבעת באדם "אני ואפסי עוד". והיא זו שאמורה להירקב ולהתחדש בצניעות וענווה.
אם פעלתם בצורה הזו יש לכם את הבטחת חז"ל "יגעת ומצאת - תאמין" – "הזורעים בדמעה-ברינה יקצורו".
צמיחת האדם טומנת בתוכה סוד אנושי מנצח. כאשר מפענחים אותו, ולומדים להתייחס לזה כראוי מגלים הנאה אינסופית ומעצימה.
בחג האילנות הקרב ובא נצא אל הטבע, נמלא מלוא ריאותינו ריח אדמה וצמיחה ונתבונן בריכוז ובהאזנה פעילה לעץ השדה ולצמח הקטן, נביט היטב על גבעול ועליו, על סיפור חייו. דרכם נקשיב אל עצמנו אל הסיפור המופלא של חיינו.
מרכז מתיבתא מעניק סיוע וליווי מקצועי במגוון אתגרים במעגל האישי, הזוגי והמשפחתי - כנסו >>