מדוע הבעל שם טוב הקדוש מתעניין במתנגד?
באחת הקהילות היו שלושה אחים, שהיו לומדים מופלגים ויראי ה'. שניים מהאחים היו סרים למשמעתו של הבעל שם טוב הקדוש, והשלישי היה מתנגד לו.
בכל פעם שהיה הבעל שם טוב הקדוש מגיע לקהילה הנ"ל, היה מתאכסן אצל שני האחים, והיה שואל ודורש לשלום האח השלישי.
פעם אחת הגיע הבעל שם טוב הקודש לקהילה הנ"ל ביום ה', וקודם שנכנס לאכסניה שאל את אנשי העיר מה שלום האח השלישי בזה הלשון: מה עושה המתנגד שלי ('וואס מאכט מיין מתנגד'?).
והעולם סברו שיהיה הדבר בשורה טובה עבורו, ואמרו לו, שהוא מוטל על ערש דווי, וגם כוח הדיבור - ניטל ממנו.
אמר הבעל שם טוב הקדוש: צריכין לילך אצלו לביקור חולים.
וביום ו' עש"ק אמר הבעל שם טוב הקדוש לשני האחים בלשון שאלה, האם אפשר להתפלל בשבת קודש אצל אחיכם?
אמרו לו האחים: אם היה בריא, בוודאי לא היה מניח לרב להתפלל אצלו, אבל כעת, כשהוא מוטל כאבן שאין לה הופכין, מה איכפת לו? בוודאי אפשר ואפשר, ויש שם חדר מיוחד להתפלל.
ציווה הבעל שם טוב הקדוש להביא לשם ארון קודש וס"ת, והתפלל שם ביום ו' עש"ק מנחה ומעריב, ובבוקר התפלל שחרית, והאריך בתפילה עד שעתיים אחר חצות.
קודם קריאת התורה הלך לפרוזדור בכדי לקרר את עצמו, כנראה מפני להט תפילתו, ושמע קול יללה איך שהחולה גוסס, ואמר לאנשיו: נלך לבקר את החולה.
וישב אצל החולה, ואימו אמרה לו: מדוע אינך נותן שלום לרב? ולא ענה לה כלום, והאם נתנה ידו, לתוך יד הרב.
שאל הבעל שם טוב הקדוש את החולה אם למד גמרא, ושתק. ושאל אותו, עוד כמה פעמים, ושתק.
עד שגער בו הבעל שם טוב הקדוש: היכן הדרך ארץ שלך, שאני שואל ממך ואינך משיב לי כלום? אז השיב לו: למדתי גמרא.
ושאל אותו הבעל שם טוב הקדוש: באיזה מסכת כתוב המאמר 'חביבין עליך יסורים'? אמר לו: במסכת ברכות.
שאל אותו הבעל שם טוב הקדוש: ומה נאמר שם?
אמר לו: לא הן ולא שכרן וכו'. ושוב שאל הבעל שם טוב הקדוש: חביבים עליך היסורים? והשיב לו: לא הן ולא שכרם.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה.
אחר זה, ציווה לו הבעל שם טוב הקדוש, שיוריד רגליו מן המיטה, וכן עשה. אחר זה ציווה אותו, שיתלבש מעט מעט, וייטול ידיו, וכן עשה.
כל דבר כאשר צווהו, כן עשה.
ואחר זה הלך עימו לבית התפילה, והתפלל מוסף עם כולם, והבריא בעזרת ה' יתברך.
מאמרותיו של הבעל שם הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
איך ניתן לחיות את מציאות וידיעת ה', ולהרגיש שהוא נותן חיבוק מלטף שהוא: "וימינו תחבקני"?
רבי יעקב יוסף ה'תולדות' מביא משל בשם הבעל שם טוב הקדוש.
המלך שולח שליח: מלך אחד, שהיה מושל על כמה מדינות קרובות ורחוקות, רצה לבדוק אם בכל המדינות באמת עובדים אותו.
שלח את אחד מעבדיו לאותם המדינות, העבד שינה את בגדיו ולשונו, ואמר כאילו שהוא מלך, והוא רוצה להילחם במלך שלהם.
היו מדינות, שעמדו ונלחמו נגדו, והיו מדינות שאמרו לו, בשביל מה לנו להילחם נגדו, הם יהיו עבדים שלו, יהפכו אותו למלכם...
עד שהגיע השליח לאחת המדינות, שבו היו חכמים גדולים, והם חקרו והבינו את העניין, שזהו סה"כ שליח של המלך...
וכשהשליח הגיע לנסות את האנשים, יצאו אליו החכמים ואמרו לו, שהם מבינים, שהוא רק שליח... וייטב הדבר בעיניו, ופנה לדרכו.
הנמשל מובן: אומר ה'תולדות' שהיצר הרע הוא רק שליח של המלך, לפתות את האדם (ומוזכר בזוהר הקדוש, תרומה קסג, ע"א).
יצר הרע הוא – עבד נאמן למלך!
הוא פועל בדבקות שתשכח את הדבקות את התודעה, רוצה להשכיח ממך את הדבקות בה', ולהכניס אותך, לתודעה של הסתרה: הסתרת מציאות ה'.
הוא פועל בחרוץ, ועושה את שליחותו בנאמנות: הוא מעמיד אותך בניסיון, בשביל – הבחירה!
האם תאשים את השליח שנשלח עבורך מהמלך, או תזכור שהקב"ה עומד מאחורי הניסיון, מאחורי ההסתרה?
מטרת הניסיון: הקב"ה מקרב אותנו אליו, ע"י הניסיון, ומטרתו:
שנדע שהוא נמצא איתנו – בכל רגע, בכל זמן ובכל מקום!
אלא, בכל רגע ורגע, ובכל מקום, ונתפלל אליו, נצעק – ויושיענו!
הצער והניסיון הם 'לבוש', שנועד להיות – הסתרה!
רבי יעקב יוסף אומר שקיבל מהבעש"ט הקדוש:
כל צער גשמי או רוחני הוא – רק לבוש, שמסתיר את הקב"ה!
אבל, אם האדם יידע וישים לליבו:
"שגם בזה הצער הוא הש"י - בעצמו! אלא:
שהוא דרך לבוש... הוסר הלבוש".
התוצאה תהיה: "ונתבטל הצער וכל גזירות רעות".
כמה פשוט – כמה קשה!
יהי רצון שנזכה השבוע לראות את השגחת ה' ורחמיו עלינו, אמן.