ילד: אבא קראתי בספר שפעם הייתה מגיפה קשה שקראו לה קורונה, מה זה קורונה?
אבא: זה מחלה שסיני אכל עטלף ולכן היא הגיעה לעולם
ילד: ומה זה הזן הדרום אפריקני
אבא: זה דרום אפריקני שאכל יחד עם הסיני
ילד: ומה זה וריאנט אומיקרון
אבא: למה אתה שואל כל כך הרבה?
ילד: כי אני רוצה להבין מי אשם בכל המחלות האלו
אבא: האשמים לא קשורים לשמות המחלה, האשמים קשורים לאופוזיציה וקואליציה, לשר הבריאות ולפרויקטור הקורונה, למנכ"ל משרד הבריאות, ולשר החינוך, למשק, ולנשק, למשטרה ולפקחים, למסיכה ולכפפות ולג'ל אלכוהול, לחיסונים ולבידודים אבל הם לא מאופיינים בשמות של הוירוס הזה, הבנת חמוד?
ילד: לא, לא הבנתי, אז מי אשם בזה?
אבא: בעיקרון בנט ושאשא
ילד: מה זה בנט שאשא?
אבא: שם של איש שהיה תקופה ראש ממשלה והוא גרם שיהיה מלא חולים ושאשא הייתה שרת החינוך
ילד: למה כי הוא אכל מלא עטלפים סינים בדרום אפריקה והיא בסין?
אבא: לא, בגלל שהוא לא עשה סגר והיא התנגדה חיסונים
ילד: ומי כן עשה סגר?
אבא: ביבי מלך ישראל
ילד: והוא כן הצליח להתגבר על העטלפים האלו מדרום אפריקה?
אבא: זה מורכב להסביר אבל אני יגיד לך בקצרה, ביבי סגר את השמים ואת הארץ, וחילק מלא כסף, אבל הוא היה עסוק בעלילות דם של הצוללות והוא גם שכח לתת לבני את הכסא ברוטציה אז היה 5 מערכות בחירות ולכן בנט הגיע יחד עם כל מיני אנשים עם כיפה ובלי ובעיקר עם יהיר לפיד, שעשו נטיעות של ערבים בשמיטה, והקימו ממשלה עם מנסור עבאס ואז חזרה הקורונה בענק.
ילד: אה הבנתי, הסיני שאכל עטלף בצוללות בדרום אפריקה קראו לו בני בנט והוא לא קם מהכסא שעבאס ישב עליו בלי כיפה של יהיר לפיד?
**************
אומנם השיח הזה נשמע ילדותי ומשעשע, אבל הוא שיח של רובנו, זה כבר לא נחלת האדם שאינו מאמין לומר שבנט אשם בקורונה, וביבי היה מצליח, וכו' וכו', ואיך אמר לי יהודי כלשהו השבוע: "אמונה אמונה אבל צריך גם לסמוך על הקב"ה.....", האמונה הכה פשוטה וכה בסיסית אצל היהודי מימות עולם נכחדים ונאבדים באיצטליות של כתבי אישום נגד אנשי ממשל.
בל נתפלא אם הדור הגודל על ברכי הקורונה יחפשו גם אשמים לדלקת ראות ולשפעת, ולשאר המחלות אשר שמתי במצריים, אין ספק שהעולם עובר טלטלה, אירועים לא הגיוניים נוחתים על העולם וצרה משככת את חברתה, אוי לנו אם אבדנו את הפואנטה, כי אז הפסדנו את המטרה של הניסיונות הללו.
היכולת להתבלבל במצבים כאלו כבר ישנים וקדומים, אחד המוכרים שבהם נמצא בפרשתנו, לאחר שעם ישראל רואים את האמונה הגדולה, את האירוע הנדיר של שידוד מערכות הטבע, הם דווקא נופלים בניסיון קטן ניסיון שמצריך מהם אמונה בהתמודדות מול קושי שיגרתי במדבר, בניסיונות גדולים יותר קל לעמוד, אבל דווקא בראיית בורא עולם בתוך השיגרה שם יש ניסיון, שם זה קשור לביבי, בני, ליברמני, זרקא, שאשא, נפתולי, ועוד בשר ודם.
רבינו בחיי בפרשת השבוע משקף לנו את הנקודה (פרשת בשלח) פרק טו פסוק כה:
"ושם נסהו. הצמח הזה, ולכך אמר "אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך" כלומר: אף על פי שכחות הצמחים ידועים לפניך בסגולותם וטבעם ואתה יכול להתרפא מהם, אין ראוי לך שתתלה בטחונך בהם וברפואתם ותתיאש מלהתפלל ובקשת הרחמים אין לך לזוז ממצות התורה "כי אני ה' רופאך" ולא הצמחים, ומטעם זה גנז חזקיהו ספר רפואות והודו לו, לפי שעם הספר הזה היו הבריות מתרפאים מתחלואיהם ויתיאשו מן התורה והמצות"
מי שתולה את סיבותיו בבשר ודם.. כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם... מי ששם בטחונו ביצור מן הצומח הוא מכריז על ייאוש מהתורה ומהמצוות, אברך יכול לשבת בכולל שעות רבות ולהגות בתורה, אבל בבית הוא יתלה את יציבותו הפיננסית או הרפואית בבשר ודם, הוא נקרא מיואש מהתורה! הוא לא בן תורה!
דווקא ההתעסקות עם הפרטים הקטנים שבשגרה, ושם לראות את יד ההשגחה, את ההובלה העיוורת בבורא עולם, זוהי ההכרזה התמימה של אין עוד מלבדו, של אנו עמך ואתה מלכנו!
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין