זה כבר למעלה מ-12 שנים שהמפלגות החרדיות הולכות יד ביד עם מפלגת הליכוד. הגוש הזה הוא כבר לא 'גוש הימין', כי המושגים התערבבו והוא גם לא 'המחנה הלאומי', כפי שהיה פעם. היום יש מי שמכנים אותו 'הגוש האמוני', גוש פוליטי אשר אמור לייצג את הציבור האמוני מסורתי במדינת ישראל.
אלא שמסתבר שפעם אחר פעם השותפות הזאת היא חד צדדית. בעוד המפלגות החרדיות נדרשות חדשות לבקרים לחתום על הצהרות נאמנות עבור נתניהו, לתת ולהפר ערבויות בשמו וללכת אחריו גם במדבר האופוזיציוני, הליכוד מצדו רואה בחרדים עוד כלי בדרך להשגת ממשלת ה-61.
זה היה נכון כבר ב-2013, כאשר בפעם הראשונה נתניהו זרק את החרדים לאופוזיציה והקים ממשלה עם בנט ולפיד. החרדים נשבעו שבזאת הם חוזרים למגרש ולא נאמנים יותר לנתניהו, הם עשו אופוזיציה לתפארת יחד עם יצחק הרצוג, מרצ והסיעות הערביות - אבל המשחק הזה נגמר כבר כעבור שנה וחצי אז חזרו לזרועות הליכוד, מאז לא יצאו מהן.
זה נכון גם בימים אלו ממש, כאשר הליכוד שוב בוחר באינטרסים הפוליטיים הצרים שלו על פני הגוש האמוני ויוצא להתסיס את השטח בנטיעות בנגב באמצע שנת שמיטה (המנוגדת להלכה) מאשר לכבד את השותפות עם החרדים. ישנה טענה הגורסת כי קריאותם של החילונים כנגד הפרת הלכות השמיטה היא צביעות. היא לא נכונה, כיוון שהיא מצביעה בעיקר על צביעות מי שמתיימרים להוביל את 'הגוש האמוני' אך בוחרים כל פעם בעצמם והיא למעשה מהווה קריאה לציבור החרדי - עצרו את משחקי הנאמנות, בחרו במה שטוב לכם.
כאשר נציג ישראלי זכה במדליה בתחרות האולימפיאדה, החליט יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, להוציא הודעה במהלך השבת בשם אקט דווקאי שנועד להקדים את ראש הממשלה בנט (שכן שומר שבת) במשחק פתטי. איש מהחרדים לא הופתע מכך שנתניהו לא שומר שבת, יודעים גם היטב שאינו שומר תורה ומצוות ואף אחד גם לא דורש ממנו להיות כזה, אך אם נתניהו הפוליטיקאי, לא האדם הפרטי, מתיימר להנהיג את ה"גוש האמוני" יש לזה משמעות רחבה יותר מהצבעות משותפות בכנסת והצהרות נאמנות משותפות, וזה הצורך לפחות למראית עין לשמור על מה שההלכה דורשת.
בימים האחרונים באופוזיציה החליטו להתסיס את הנגב והמדינה כולה ע"י חידוש הנטיעות בנגב, שלהזכירכם נעצרו בזמן ממשלת נתניהו, חברי הכנסת של הליכוד ירדו לדרום והצטלמו כאשר הם נוטעים עצים, החרדים בתגובה הוציאו הודעות נזעמות על חילול שנת השמיטה. את חבריהם לגוש זה לא בדיוק עניין, שוב הליכוד יורק על השותפות החרדית לאור הזיהוי שלו באינטרס פוליטי מובהק לערעור הקואליציה, שוב משתמשים וזורקים בעת הצורך.
שנים רבות החרדים בחרו שלא לקחת צד פוליטי, הם ישבו בממשלות ימין ושמאל, דאגו לאינטרס הפוליטי שלהם ולכל מי שהיה מוכן להעניק להם את מה שהם דרשו, הקשר עם הליכוד בשנים האחרונות היה אחר, נתניהו הציע להיות חילוני עם שטריימל. להיות החילוני שידאג לאינטרסים החרדיים על מלא, ייצג את הציבור החרדי והמפלגות החרדיות בכל מחיר, אך נראה כי השיטה הזאת לא עובדת. ברגע האמת נתניהו והליכוד בוחרים באינטרסים האישיים של עצמם. המסקנה המתבקשת היא שאין באמת "גוש אמוני".
הכותב הוא יועץ תקשורת ומאבקים ציבוריים