אירועי האלימות המזעזעים של שוטרים כלפי חרדים כפי שתועדו בימים האחרונים, מוכיחים כי למרות ההצהרות היפות, מסיבות העיתונאים החגיגיות של המשטרה והתחייבויות הסרק, התופעה החמורה הזו של בריונות שוטרים כלפי חרדים – כאן כדי להישאר.
משהו רקוב מאוד במשטרת ישראל ואלף תמונות של המפכ"ל במחיצת חרדים, לא יסתירו את בריונות שוטריו ברחוב החרדי. בשונה מבכל מקום אחר בארץ, שוטרים שמשוטטים באזורים חרדיים מרשים לעצמם הכל. אין דין ואין דיין.
אין מנוס מלקבוע כי לעיתים תכופות, מתנהלים השוטרים כעבריינים במדים כחולים, ולפעמים, כפי שנוכחנו לראות בשבוע החולף, אף ללא מדים.
הדבר המטריד בתופעה המחרידה, זו התנהלותם של הדרגים הבכירים. מפקדיהם של אותם שוטרים, שבוחרים פעם אחר פעם, כולל באירועי השבוע האחרון, לעמוד מאחורי אותה אלימות מטלטלת, שחורגת לחלוטין מסמכותם החוקית ופוגעת בהם בראש ובראשונה.
במשטרת ישראל מסרבים להכיר בעובדה שבכל ארגון קיימים עשבים שוטים, כאלה שצריך להתנער מהם ולסלקם לאלתר מתפקידם, ומתעקשים לגבות כמעט כל אכזריות של שוטרים. מבחינתם, לכל התפרעות של שוטרים והתנהגות ברוטאלית כלפי חרדים – יש הצדקה.
המדיניות הקבועה הזו של המשטרה, מצביעה על כך שהדג מסריח מראש. כאשר המפקדים רואים בחיוב השתוללות משולחת רסן של שוטרים כלפי חרדים, כזו שמופנית לא פעם לעבר חפים מפשע, מה לנו כי נלין על השוטר הזוטר שבסך הכל מיישם את המדיניות שנקבעת למעלה.
אם ביקשנו הוכחה לריקבון שאוחז במפקדי המשטרה, הביטו וראו כיצד הגיב מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב (בדימוס) אריה עמית, לאירועי האלימות של שוטרים כלפי חרדים.
"למייללים על אלימות שוטרי ירושלים אתמול בהתפרעות החרדים – האלימים היו החרדים. הוונדליסטים היו החרדים. פורעי החוק היו החרדים. הפרימיטיביים היו החרדים, תוקפי השוטרים היו החרדים, המקללים היו החרדים. אז חבל שהשוטרים לא השתמשו באלות". כך כתב מי שבעצמו שלח בעבר פלוגות של שוטרים, במטרה להצליף מכות בחרדים.
עמית מספק הצצה לתפיסת העולם המעוותת שרווחת במשטרה. בשם המשנה הזו, נחצים הגבולות ברחוב החרדי ומגבלות הכוח שנתון בידי השוטר, הופכות להמלצה במקרה הטוב ולבדיחה במקרה הפחות טוב.
ולא רק המפקדים אשמים. לאורך השנים, למעט במקרים חריגים, השרים לביטחון הפנים נתנו יד לאלימות השוטרים. שורת תקריות קשות של פרעות שוטרים בחרדים, זכו לגיבוי מצידם ולשלל תירוצים והצדקות.
השר הנוכחי הממונה על המשטרה, עמר בר-לב, לא שונה מקודמיו. גם הוא, רואה בחרדים תתי-אדם, כפי שהגדיר יאיר גולן את מתיישבי חומש. בר-לב טרוד מאוד בעיסוקו סביב "אלימות מתנחלים" פיקטיבית ואיננו מוצא פנאי להתייחס לבריונות השוטרים שפועלים בסמכותו.
והתקשורת? היא עסוקה מידי. אל תפריעו לעיתונאים. יש להם דברים חשובים יותר. אחרי שהספיקו לוודא שהאלימות הזו לא הופנתה חלילה כלפי מפגינים בבלפור (בהפגנות נגד נתניהו, כמובן) או לחלופין כלפי עיתונאי משלהם, מיהרו לעבור לידיעה הבאה ולהצניע את הדיווח בנושא בשולי החדשות, אם בכלל.
התופעה החמורה הזו, כך נראה, לא תעלם מהחיים החרדיים בקרוב, בטח לא כשבמשטרה מתעקשים לטמון את הראש בחול ולהתכחש למציאות המטרידה שמעמיקה את משבר האמון החריף בין האזרח החרדי למשטרת ישראל.
בינתיים, מה שנותר הוא לא להרפות ולהציף את הנושא הכאוב מעל כל במה אפשרית. מי שנתקל באירועי אלימות שוטרים כלפי חרדים נדרש לשלוף מצלמה ולתעד את שרואות עיניו. אילולא התמונות הקשות שהופצו, ספק אם היו מתייחסים לתופעה האיומה.