יש נתון אחד שלא ניתן להתווכח עליו: תוחלת החיים, כיום ובעבר. לפני 200 שנים, בממוצע, מרבית האנשים חיו בעולם עד גיל 35. אדם בן 50 נחשב לזקן מופלג. ואילו נכון לימים אלו, תוחלת החיים הממוצעת בעולם היא כ-5.67 שנים. הסיבה המדעית? רפואה מונעת ומטפלת לצד שיפור הסניטציה והתזונה.
הנה עוד נתון מדהים. באמצע המאה ה-19, מכל 1,000 תינוקות שנולדו מתו בין 200 ל-300 תינוקות. כיום, זה בסביבות 3 תינוקות. את ההבדל ניתן לראות במדינות בהם אין שירותי רפואה מתקדמים, שם אחוז התמותה הוא גבוה משמעותית.
המגיפה שכולנו חיים בה נחשבת לקלה מול המיליונים שמתו במגפת 'אבעבועות השחורות', 'השפעת הספרדית' שהרגה עשרות מיליונים או נגיף הפוליו שממנו רק כאן בארץ מתו מאות קורבנות צעירים, ומגיפות נוספות.
בכתבה הקודמת בסדרה כתבנו על תרופות הפלא ההיסטוריות כמו אבקת שיני זאבים, עכברים מעוכים וגלולות החיים, כאשר חלקם קיימים עד היום, אם זה "תמצית העגבנייה של דוקטור מייל", שמוכרת בזמנינו כקטשופ. או התמצית להקלה על כאב ראש, כאבי בטן, דיכאון וכאבי גרון - הידועה כיום כקוקה קולה. ויש כמובן תחת הקטגוריה של רפואה משלימה - עוד תרופות וטיפולים שהוכחו כשרלטנות וחסרי כל היגיון מדעי - אך עדיין נמכרים בתעשייה שמגלגלת מיליארדים כל שנה.
הפעם נדבר על תחילת הרפואה המודרנית, על ההתמסדות המדעית הרפואית ועל מספר גילויים והמצאות. בפרק הבא נרחיב על כיצד מחקר אמיתי עובד. אבל רגע לפני שנצלול פנימה, הסיבה העיקרית שאני עובד על כתבות אלו היא פניה של אדם שכתב לי כי הסתדרו יפה מאוד בעבר, בלי כל הקידמה, ההמצאות והחיסונים.
"בעבר?", שאלתי.
בעבר ללא שידעו שקיימים חיידקים, נגיפים, מיקרובים, כדוריות דם אדומות, לבנות ופלאזמה. נוגדנים וטרמבוציטים?בעבר ללא אנטיביוטיקה, אינסולין, עירויי נוזלים, דיאליזה, השתלות והרדמה? ואם מדברים על העבר. אז לא היה פיסטור, שעונים מכאניים, מנועים, מזגנים, טלגרף, אינפרא אדום, טיפולי שיניים, תהודה מגנטית גרעינית, חשמל, רדיו, דנ"א או קפסולה אנדוסקופית זעירה מונחית מרחוק.
אז בואו נתחיל.
בראשית, האדם למד על הצמחים והתועלות שלהם באמצעות ניסוי וטעיה. האם הם אכילים, רעילים, מרפאים. הוא טיפל בפצעים וניסה לרפא באמצעות שיטות שנראו לו הגיוניות. לדוגמה, הקזת דם ע"מ לנקז את הדם הלא תקין - פשוט כי לא ידעו על מחזור הדם. או קדיחה בגולגולת בשביל לשחרר את השד שנכנס בו. ההצלחות והכישלונות הועברו מדור לדור, אך מכיוון שהידע התבסס על ניסיון ואמונה ולא על שיטות מדעיות, חלק היה נכון וחלק מסוכן ולא יעיל.
אנחנו היהודים יודעים שהכל מאתו יתברך, גם החולי והריפוי. אך הכל נעשה בדרך הטבע ובו ניתנה לרופא הרשות לרפא. אך בעבר - בדגש על עמים עובדי אלילים ומזלות, אנשים ראו במחלות תוצאה של התערבות רוחות, אלים, כישופים ומכשפים. ה"רופאים" הראשונים היו אלילי עבודה זרה וכהני דת למיניהם שחיפשו דרכים לרצות את הכוחות הללו ולכפר על עוון החולים. אותם מטפלים לא ידעו איך עובד הגוף, על מחזור הדם, על האיברים השונים, הצורך בהם והצורה בה הם עובדים באנטומיה ובפיזיולוגיה.
על פי שיטתו של הרופא המצרי הקדום אמחותפ, הדרך לטיפול במחלות רבות היא באמצעות שימוש בצמחים וחומרים משלשלים ובאמצעי הקאה "לניקוי הדם המקולקל". מצד שני בפפירוס המיוחס לו, הוא עוסק בניתוחי חירום ומפרט לגבי פגיעות ראש, צוואר וגוף. הוא כולל ארבעים ושמונה סוגי פגיעות והטיפול המתאים להן. כאשר יש כמה תהליכים שגם בזמנינו נראים כהגיוניים וסבירים.
מולדת הרפואה המדעית היא יוון, שהושפעה גם מהמטפלים בבבל ובמצרים. היה להם מידע כללי על האנטומיה והכירורגיה ואף נבנו היכלים רבים, שהיו כעין מרכזי בריאות. מי שנחשב ל"אבי הרפואה" הוא היפוקרטס שהקפיד לעשות תצפיות וניסויים, על מחלות והשפעותיהם. הוא חשב שיש בגוף ארבע ליחות (דם, ריר, מרה צהובה, מרה שחורה), ואף קבע שהמחלה היא תופעה טבעית. לדבריו, סימני המחלה הם תגובת הגוף נגדה, אשר מושפעים מתנאי האקלים, טיב המים, וגורמים סביבתיים אחרים. הוא הניח את היסודות לאתיקה הרפואית, כפי שנקראת עד היום "שבועת היפוקרטס" אשר מדברים על החובה לטפל בכל חולה, החובה לשמור על סודותיו, הגשת עזרה רפואית לכל חולה וכו'.
בהמשך, התקדמות הרפואה הייתה בארצות החליפות המוסלמית וממנו מוכרים לנו רופאים יהודיים בהם אסף הרופא, שבתי דונולו, יצחק בן שלמה הישראלי וכמובן הרמב"ם אשר היה מסוללי הדרך לרפואה המונעת. בסוף פרקי משה ברפואה הוא כותב כי על הלומד לבדוק את דבריו על סמך ההיגיון והניסיון האישי.
בתחילת המאה ה-19 כבר הכירו הרופאים את גוף האדם לפרטיו ואת התהליכים הפיזיולוגיים והופרכה תיאורית ליחות הגוף. בניסוי מפורסם של קלוד ברנאר הוא ניתח את המוח והראה איך המוח משפיע על תהליכים בגוף. כמו כן הומצאו כלים לבדיקה פנימית של העין והאוזן.
התגלית שמספר רב של מחלות וזיהומים נגרמים על ידי מחוללים זעירים ביותר - המוכרים כיום בשם - חיידקים, הביאה להתקדמות עצומה בתחום הרפואה. ב-1862 גילה לואי פסטר שהחיים והמחלות לא נוצרים מעצמם. הוא הראשון שיצר חיסונים. נגד כלבת, גחלת, וכולרה, והוא אף המליץ על חימום החלב כדי לשמרו מחיידקים, דהיינו פסטור. המכון שהקים וקיים עד היום עזר להפיץ את ההכרה בחיידקים כגורמי מחלה.
באותה תקופה מנתח אנגלי בשם ג'וזף ליסטר, קרא את פרסומיו של פסטר, ובעקבות זאת, התחיל לחטא פצעים, מכשירי ניתוח, ידיים ובגדים באמצעות חומצה. בהמשך הכניס את השימוש בכפפות ובמסכות. כך תרם להפחתת הזיהום אצל חולים והפחית דרסטית את מקרי התמותה לאחר לידות!
אבל פרסטר לא היה הראשון שראה חיידקים. הראשון שגילה היה בכלל סוחר בדים הולנדי בשם אנטוני לוונהוק. אנטוני היה משתמש בזכוכית מגדלת כדי לבחון את איכות הבדים בהם היה סוחר וע"מ לשפר את היכולת שלו ליטש עדשות זכוכית ואף פיתח מיקרוסקופים מתקדמים. באוקטובר 1676 דיווח במכתב נרגש למדענים בריטים שהוא בחן במיקרוסקופ טיפה של מי גשם והבחין בשלל יצורים מוזרים נעים בתוכה. הוא קרא להם אנימלקולס animalcules ("חיות קטנות"). כפרס על הגילוי המסעיר הוא התקבל כחבר בחברה המלכותית. שווה.
והנה עוד גילוי אחד נחמד בתחום מניעת המחלות. הרופא האנגלי אדוארד גנר שרט במחט את זרועות של ילד בן שמונה וטפטף לשריטות נוזל משלפוחיות של אישה שחלתה באבעבועות הבקר (איפה ההורים?). כעבור כמה שבועות הזריק לילד נוזל משלפוחיות של חולים באבעבועות שחורות (מחלה קשה ומסוכנת ביותר), למרבה הפלא הילד לא חלה.
ג'נר חזר על הניסוי במטופלים נוספים, בהם בנו התינוק (איפה אשתו?), איש מהם לא חלה באבעבועות שחורות. השיטה שפיתח ג'נר סללה את הדרך למיגור אחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה, ולפיתוח חיסונים שהצילו וממשיכים להציל את חייהם של מיליוני בני אדם.
לא כתבנו מילה על קורונה אז תחסכו מאתנו את התגובות הקבועות... רק בריאות.