שמחת הברית חלפה זה מכבר, וכעת, מתכנסת שוב המשפחה הקרובה, לחגוג את מצוות "פדיון הבן".
מצווה זו, מהתורה, מחייבת את האבא לפדות את בנו הבכור מידיו של הכהן, אך החיוב חל רק מהיום ה-30 של התינוק, שמיד עם לידתו נחשב הקדש בשל מצוות "קידוש בכורות".
האב מחזיק בידיו חמישה סלעים מכסף, ונשאל, האם הוא מעדיף את הסלעים או את בנו התינוק. הוא כמובן משיב כי הוא חפץ בבנו בכורו, ולשם כך הוא משלשל לידי הכהן את הכסף ומקבל את בנו.
רגע אחרי, הכהן שם את ידיו על התינוק ומברכו בברכת כהנים. ויענו כולם: "אמן, כן יהי רצון".
