הטרגדיה הקשה בעולם הישיבות: הלוויתו של בחור הישיבה אפרים נחום ראם ז"ל, שנעדר מספר ימים עד שגופתו אותרה, יצאה אמש (מוצאי שבת) מבית ההלוויות שמגר בירושלים, שם הספידו אביו, הגאון רבי זאב ראם שיחי', בבכי תמרורים.
כזכור, אפרים ז"ל, נעדר מיום שני שעבר והמקום האחרון בו הוא שהה היה במירון, שם השאיר את הכובע והחליפה שלו יחד עם הטלפון הנייד.
ביום שישי, סמוך לכניסת שבת, אותר אפרים ז"ל על ידי עשרות המתנדבים שחיפשו אחריו, ליד מושב אמירים - הנמצא סמוך למירון, כשהוא ללא רוח חיים.
אמש, בשעה 23:00, התאספו המוני בני אדם ברחבת בית הלוויות שמגר בירושלים, ללוות את אפרים ז"ל בדרכו האחרונה, שם הספידו אותו, אביו, הגר"מ קסלר, הגר"ע אויערבך ועוד. לאחר מכן, יצאו ההמונים ללוות אותו אל קברו שבהר המנוחות, שם נטמן למנוחת עולמים.
"'כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעלי לו רחם ארחמנו'", פתח האב הגאון רבי זאב ראם את ההספד על בנו, "הבן יקיר לי אפרים, אוי אפרים שלי, אני אוהב אותך אפרים, למה עזבת אותנו?!".
"ברוך השם", סיפר האב, "לפני תקופה סיימת את הש"ס ורצינו לעשות לך סיום גדול, להזמין את כולם ולשמוח בשמחתך, אבל אמרת, 'לא - לא למדתי מספיק, אז אני לא רוצה שתעשו סיום גדול', אז שאלתי אותו, למה למדת את זה, אז הוא אמר לי - שכתוב שבעולם האמת, כל דבר שלמדתי ולא הבנתי, שם ידעו להסביר לי את זה".
האב הוסיף בקול חנוק: "איזו שמירת העיניים היה לך, גם כשנכנסת לבית החולים שמרת על העיניים שלך, ואמרת אני לא רוצה להיכנס לשם, שאלתי אותך למה לא - הרי הסבא מבקש שתבוא לשמור עליו, אז הוא אמר לי שנכשלים שם בראיות אסורות ואני לא רוצה להיכנס לשם, אם אפשר להסתדר בלעדי - זה עדיף, איזו קדושה נוראה הייתה לך".
"היה פעם שיצאנו לנופש באיזשהו מקום, ורצינו שאתה תבוא איתנו, אמרת 'לא, אני לא צריך לבוא', ניסינו לשכנע אותך, לקחנו אותך לרב כדי שישכנע אותך שאתה יכול לבוא לנופש עם המשפחה, כל העולם הזה לא דיבר עליך, לא היית שייך לעולם הזה", ספד האב בבכי עצום.
