שש וחצי שנים אריה דרעי עבר עינוי דין. שש שנים וחצי הוא וחברי הכנסת של ש"ס הוחזקו מהגרון על ידי מערכת המשפט. שש שנים וחצי שפוליטיקאי מתעורר בבוקר ולא יודע האם ביום שלמחרת יוגש נגדו כתב אישום, ואם כן - באלו עבירות או שמא התיק בכלל ייסגר. אות קלון על מערכת אכיפת החוק והעומד בראשה.
במדינה נורמלית היועמ"ש צריך להינזף על ידי השר הממונה עליו. על ידי הציבור והתקשורת. ייתכן ואביחי מנדלבליט לא התכוון לעינוי הדין הזה, לא כיוון לזה שש"ס והעומד בראשה יוחזקו מהגרון, אבל זו התוצאה. בטח כשרואים לבסוף על אלו עבירות הוגש כתב האישום. מדוע לוקח לקבל הכרעה כל כך הרבה שנים? איש לא ביקש שהתיק ייסגר, כן מבקשים שההכרעה תתקבל בזמן. והזמן הזה היה לפני שנים.
מנדלבליט עצמו הודה שההר לא הוליד אפילו עכבר. הוא התבטא שאם היה יודע שאלו יהיו תוצאות החקירה - הוא לא היה מאשר את פתיחתה. למי ששכח, הנה תזכורת קצרה מהימים שפרשת דרעי התפוצצה. דרעי היה חשוד בשוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת המונים, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב ועבירות מס.
כתבי המשטרה דיווחו: "חשד שמאות אלפי שקלים מכספי המדינה שהיו תחת שליטתו זרמו לעמותות המשפחה". דיווח אחר דיבר על "חשד שדרעי קיבל כספים מאוליגרך גם לאחר ששב לחיים הפוליטיים".
איש לא מזלזל בעבירות מס, אך בוודאי שהתיק נגד דרעי קרס. אין הגדרה אחרת. תיק שהתפוצץ בקול רעש גדול הסתיים בקול ענות חלושה. ועדיין, התנהלותו של דרעי תמוהה. אחת העבירות נעברה סמוך לחזרתו לחיים הציבוריים והשנייה לאחר חזרתו לחיים הציבוריים. דרעי היה צריך לדעת שיחפשו אותו. גם אם העבירות נעברו שלא בכוונת מכוון, עדיין הוא היה צריך להיזהר שבעתיים מכל איש ציבור אחר.
אריה דרעי שקל האם ללכת על עסקת הטיעון. לא היה לו קל. פרקליטים רבים אמרו לו שהתיק יקרוס בבית המשפט. אבל דרעי למוד הניסיון ידע שמספיק שהוא ייפול על שופט שלא מחבב אותו במיוחד ובמקרה הפחות גרוע יטיל עליו חצי שנת עבודות שירות והוא סיים את הקריירה שלו בכנסת ישראל.
לבית המשפט אתה יודע איך אתה נכנס, לא איך אתה יוצא. לכן דרעי העדיף לדעת מראש עם איזה נזק הוא יוצא. התפטרות מיידית מהכנסת ודיון מאוחר יותר על שאלת הקלון, כשהקרקע לא בוערת.
ערב חתימת ההסכם דרעי נרתע מההסדר עם היועמ"ש. הסיבה הייתה בשל העובדה שמנדלבליט חזר בו מכמה הסכמות בשל הביקורת שנמתחה על ההסכם. בין היתר, הוא סירב להדגיש בכתב האישום שהעבירות נעברו ללא כוונת מכוון. מה שישפיע בעתיד על שאלת הקלון.
כאמור, את שאלת הקלון הצדדים דחו למועד בו דרעי יבקש לחזור לשולחן הממשלה. כשזה יקרה, מנדלבליט כבר לא יהיה בצלאח א דין. מי שכן יהיו הם יונתן תדמור, פרקליט מיסוי וכלכלה, וליאת בן ארי, המשנה ליועמ"ש. שניים שהתנגדו להסדר של דרעי, שניים שביקשו כתב אישום חמור יותר, שניים שדרשו קלון. אפשר להעריך מה תהיה עמדת המדינה בבוא העת.
בכדי שאריה דרעי יחזור לשולחן הממשלה הוא זקוק לנס. מערכת המשפט לא מחבבת אותו בלשון המעטה. בפרקליטות לא רוצים לראות אותו שוב מכהן בתפקיד שר. מנדלבליט השאיר להם שטח נקי בכדי לטעון שבעבירות שדרעי יורשע יש קלון. ספק אם דרעי ירצה להיכנס לדיון הזה. למה לו לקחת סיכון שההיסטוריה תזכור את 'הלכת דרעי 2'? ועדיין צריך להסתייג, דרעי הוכיח שהוא ראוי לניסים, מי האמין אחרי הרשעתו הראשונה שהוא ישוב לממשלה, ועוד ללשכת שר הפנים.
ולמרות הכל, אריה דרעי הוא אחד המנהיגים החזקים בסיעות הכנסת. אין עוד הרבה מנהיגים הזוכים לתמיכה מלאה מצד המצביעים, מצד חברי הכנסת (שרובם בכלל מעריצים אותו) וכמובן ממועצת חכמי התורה.
לכן דרעי לא חושש מהעובדה שהוא לא יחזור לתפקיד שר. הוא ישלוט ביד רמה בתנועה שהקים. הוא אינו יוצא לגלות נוספת, אין דיון מי ימלא את מקומו. גם אם ברמה האישית הוא ייפגע מהעובדה שאינו יכול לשבת בישיבות קבינט, לקרוא דוחות מודיעין וכמובן לשבת סביב שולחן ממשלת ישראל.