תוצאות המשבר הפוליטי: הרמטכ"ל, אביב כוכבי ביקש בין השנים 2019-2020 שלוש פעמים מראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, תקציב על מנת להיערך לאפשרות תקיפה באיראן, אך בשלושת הפעמים סורב, כך על פי פרסום ראשון של רביב דרוקר ב'חדשות 13'.
על פי הדיווח, בתחילת כהונת נתניהו השקיעה ממשלתו כ-11 מיליארד שקלים על מנת להיערך לאפשרות של תקיפה באיראן, תקציב שלאחר מספר שנים ועם התפתחות ושכלול הנשק באיראן לא הספיק לההיערכות, בעקבות כך פנה הרמטכ"ל אל נתניהו כבר בשנת 2019 וביקש הפניית תקציב ייעודי.
הפנייה שהייתה בעיצומה של מערכת בחירת נתקלה למרבה ההפתעה בתשובה שלילית, זאת למרות פעולותיו הנמרצות של נתניהו כנגד האיום האיראני בשלל מישורים, נתניהו נימק כי בהיעדר תקציב מדינה אין אפשרות לספק את הסכום.
עם כניסתו של נפתלי בנט לתפקידו כשר הביטחון בנובמבר 2019 פנה כוכבי וניסה להסתייע דרכו אך גם אז הבקשה נתקלה בקשיים, זאת בשל אי-העברת התקציב.
גם בעת הקמת ממשלת האחדות וכניסתו של גנץ למשרד הביטחון הבקשה נענתה בשלילה, למרות רצונו של גנץ, כזכור, ממשלת האחדות התפרקה בעקבות אי העברת התקציב על ידי נתניהו, למרות זאת, בצה"ל ובמשרד הביטחון הצליחו למצוא פתרון באמצעות הלוואה מהאמריקאים שאושרה גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כך ובאיחור, הגיע התקציב אל צה"ל שהתחמש במה שדרוש.
מטעמו של יו"ר האופזיציה, בנימין נתניהו נמסר בתגובה לפרסום: "מי שדחף כל הזמן את מערכת הביטחון לתקצוב ומוכנות לתקיפה נגד איראן זה דווקא ראש הממשלה נתניהו. ראש הממשלה נתניהו הוא זה שדרש ב-2019 להקצות חלק מתקציב צה"ל לאמצעי תקיפה מיוחדים באיראן. הוא אף הגדיר זאת בפני הקבינט המדיני-ביטחוני ובפני משרד הביטחון וצה"ל כיעד העליון לביטחון הלאומי של ישראל".
"נתניהו קבע שההיערכות לתקיפה באיראן קודמת לזירות אחרות במסגרת תוכנית בניין הכוח של צה״ל", נמסר, "נתניהו היה גם זה שפתר את בעיית תוספת התקציב ב-2020 על ידי שימוש במנגנון החזר תשלומים מיוחד, דבר שאפשר תוספת חשובה להיערכות הקיימת לתקיפה באיראן. כל זאת במקביל לתקציבים נוספים שנתניהו העביר לגופים אחרים לאותה מטרה. הדברים נסמכים בפרוטוקולים מפורטים של הקבינט וגופי הביטחון".