פרק ה': אנו נמצאים אי שם בבית בעיר פוזנא עליו השתלטו שדים ורוחות רעות רח"ל, אליו קבוצת מקובלים חסידים מתכננת לפרוץ פנימה כדי לגרשם.
- יש שדים ומזיקים? דעת גדולי ישראל זצוק"ל
- שדים? המחלוקת החריפה בין הרמב"ם והגר"א
- הזוג נפטר ומהדירה החלו להישמע צווחות פראיות
- "לשונות אדומות"; כשהבישוף ניסה לגרש את השדים
משלחת תלמידי החכמים לא נרתעה מהשדים והרוחות, ופרצה את הדלת של הבית בו הסתתרו השדים - כפי הוראתו של רבי יואל 'בעל שם', ובאופן מיידי זגוגיות החלונות נשברו והם ברחו לחלל העולם, "ברואים משונים שמראם בלבד הפילו פחד", כפי שכותב הריי"צ מליובאוויטש בספר זיכרונותיו. הללו ברחו כל עוד נפשם בם ונראו כמי שחייהם נתונים בסכנה.
הריי"צ מליובאוויטש כותב שנס מבהיל זה של גירוש השדים, לא עמד לטובת רבי יואל בעל שם במלחמה של המתנגדים כנגדו, וכנגד שאר המקובלים, והם החריפו את התנגדותם.
מתנגד מקומי בעיר פוזנא בשם ר' שלמה משה שהיה למדן טען שלא הוראותיו של רבי יואל בעל שם הבריחו את הרוחות הרעות אלא פשוט הגיע משמים השעה שנועדה לטהר את הבית, וכן העובדה שהבית נהפך להיות בית מדרש.
ששה שבועות עברו ולפתע החלו שוב להישמע בבית שריקות ונביחות כלבים שהגיעו מכיוון המרתף. מסתבר, כותב הריי"צ מליובאוויטש בספר זיכרונותיו, שהרוחות הרעות השתכנו במרתף. הבעיה החלה שהיורש שהעביר את הבית לרשות בית הכנסת וחתם על כך, לא עשה זאת במרתף, ולמרות שעשה זאת ברגע שהבין לחרדתו שהרוחות הרעות השתכנו בו, לא עזר דבר זה ובהלה תקפה את השכונה, הכל דברו שהרוחות הרעות השתלטו שוב על הבניין.
ר' שלמה משה הלמדן המתנגד הרגיש שמחה מרובה וניצחון לרגל חזרת הרוחות. כל רצונו היה לכפור בקדושת וסגולותיו של ה'בעל שם'. לכך חסידיו של 'בעל השם' בקשו ממנו שיגיע לפוזנא להראות את כוחותיו וכך המתנגדים לא יחלקו עליו.
רק שמעו בפוזנא שהבעל שם מגיע, מיד הקימו המתנגדים קול זעקה וטענו שאסור לבעל שם שיגיע לפוזנא מפאת חילול השם ולעג וקלס. כותב הריי"צ מליובאוויטש שהמתנגדים טענו: "יהדות אמיתית אין לה ולא כלום עם מלחמות נגד רוחות רעות".
הסיפור ממשיך כשלעיר פוזנא הגיע סוחר לרכוש עורות מאת ר' שלמה משה ששלח אליו את בנו מנשה שלקח את אותו סוחר לאותו מרתף עליו נטען שחדרו אליו רוחות רעות, כיון ששם שמר אביו את העורות.
מה אירע באותו מרתף? האם הרוחות הרעות תקפו את מנשה בנו של המתנגד ר' שלמה משה?? על כך בפרק הבא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com