כחודש ימים לפני קונצרט "אז ישיר משה", שקיימנו בחודש שעבר, התקשרתי להזמין את גדול חזני הדור, החזן משה שטרן, כאורח כבוד למופע. לצערי הרב, הוא נאלץ להסביר לי למה בריאותו הרופפת לא מאפשרת לו להיות נוכח עימנו בקונצרט.
משה התעניין בלהט, מה נבצע בערב: "שוב עזרת אבותינו? שוב ברח דודי?" הוא שאל בחוסר חשק. "לא. ממש לא! הפעם בחרתי לבצע דווקא את 'והוא רחום' " - עניתי. משה השתתק, ואז אמר בהתרגשות: "איזו הפתעה מקסימה! זו היצירה שפתחה לי דלתות, זו היצירה שבזכותה קיבלתי את המשרות החשובות בחיי".
משה התכוון לימים שבהם, כאשר הגיע להיבחן ולהגיש את מועמדותו למשרה כלשהי, הוא היה חייב להראות, מה מייחד אותו משאר חזני הדור ההוא. ב "והוא רחום", הוא מראה את כושר ההלחנה המיוחד שלו, את הנוסח המשובח ואת יכולת האלתור הנהדרת, וכמובן את יכולת הביצוע המדהימה שלו. כל היכולות הללו בחזן אחד מופלא, וביצירה אחת של 6 דקות וחצי.
את "והוא רחום" ביצע שטרן בגאווה גדולה, בעיקר, בתפילות מעריב לחול ובאירועים מיוחדים, כדוגמת תפילת ליל עשרה בטבת, שאנו מציינים השבוע.
"אז ישיר משה" - היה גם שמו של תקליטו הראשון של שטרן, שיצא בניו-יורק, בהוצאת Aderet. "והוא רחום" - ראה אור בקלטות, בשני ביצועים שונים: האחד, בהקלטה אולפנית, בליווי אורגן; והשני, מהופעה חיה, כאשר ד"ר חנן וינטרניץ מלווה בפסנתר.
בגלל אהבת הקהל העצומה ל "והוא רחום" של רוזנבלט, לא טרחו החזנים ללמוד ולבצע יצירה אחרת, וכך קרה שיצירות נפלאות משל: אלשטיין, זילברטס, וידר, שטרן ועוד... אינן מבוצעות כמעט כלל.
כאשר הצעתי את הרעיון לחזן צבי וייס – תלמידו של שטרן, עיניו קרנו מאושר נוכח ההזדמנות לבצע עם הרכב סימפוני עשיר יצירה נפלאה זו - עליה גדל, ושלא בוצעה עשרות שנים בקונצרטים.
במשך ימים האזנתי להקלטות ההן של שטרן, רשמתי את התווים ונכנסתי לנבכי היצירה כדי להתאימה לבמה, להוסיף עניין ולרגש עוד יותר אתכם, קהל יקר, כאשר לרשותי תזמורת בהרכב סימפוני.
את התוצאה בביצועו הנפלא של צבי וייס, אני שמח לשתף איתכם היום ובאיכות שיא של 4K.
שבת שלום וצפייה מהנה,