דף כט
*פורעניות ת"ב ודיניו.
א. הפורעניות שאירעו בתשעה באב ומנין 1. נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, שבשנה ראשונה ליצ"מ נבנה המשכן ובשנה שניה בר''ח ניסן הוקם המשכן ובכ' אייר נסעו לראשונה על פי ה' ונסיעתם מהר ה' דרך שלושת ימים, ובכ''ג בו האספסוף התאוו לבשר וקבלו חודש ימים עד כ''ב סיון, ומרים נצטרעה וחיכו לה שבעה ימים עד כ''ט בו ואז משה שלח מרגלים וחזרו מקץ ארבעים יום, ותמוז באותה השנה היה מלא ובכו בליל תשעה באב בכיה של חנם ונקבעה להם בכיה לדורות. 2. חרב הבית הראשון דכתיב שנבוזראדן בא לירושלים בשבעה באב ואז נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו ובתשיעי לפנות ערב הציתו את האש דכתיב אוי לנו כי פנה היום, והיינו דכתיב שנשרף בעשור לחודש דזהו רובו ולרבנן עדיפא אתחלתא דפורענותא. 3. נחרב הבית השני שמגלגלין חובה ליום חייב, ותשעה באב היה יום ראשון בשבוע ומוצאי שביעית והיתה משמרתו של יהויריב ואמרו וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם ולא הספיקו לומר יצמיתם ה' אלוקינו, וכן בשניה. 4. נלכדה ביתר, גמרא. 5. נחרשה ירושלים ע''י טורנוסרופוס הרשע, ואז גזרו להרוג את רבן גמליאל ובא אדון אחד ואמר בביהמ''ד ברמז בעל החוטם מתבקש ור''ג נחבא מהם והאדון הלך אליו בצנעא ור''ג נשבע לו שאם יצילו יזכה לעוה''ב ונפל מהגג ומת ולכן נתבטלה הגזירה ויצאה בת קול שהאדון מזומן לעוה''ב, ומייתי שכאשר נחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידם וזרקום כלפי מעלה ויצאה כעין פסת יד וקבלה מהן וקפצו לאש.
שאלות לחזרה ושינון
א. פורענויות תשעה באב ומנין (5)