ביום שישי האחרון קיבלתי מידידי הרב נתן חפץ מהנהלת 'לב לאחים' הזמנה לאירוע הכנסת ספר תורה. במבט ראשון הבחנתי במשהו לא שגרתי, הספר תורה נכתב לעילוי נשמת אריה לייב בן יעקב ז"ל , הזמר והיוצר המוכר יותר בשמו אריק איינשטיין... שיום פטירתו חל בנר ראשון של חנוכה. הפרט השני ששמתי לב כי יוזם הרעיון הוא הרב אורי זוהר. והנתון השלישי הוא שהתורם הוא יהודי בשם אלון עמרם.
האמת היא שיש לי ידיד כאח, בשם זה, יזם נדל"ן ובעל לב רחב מקיסריה , שזכה כבר להכניס כמה ספרי תורה, אך מצד שני, לא הצלחתי להבין את הקשר שלו אל אריק איינשטיין, אני מכיר היטב את אלון ורעייתו אפרת את סגנונו במוזיקה ובכלל ... הז'אנר הרבה יותר מזרחי -ים תיכוני ... לו היה הספר נכתב לדוגמא על שם זוהר ארגוב ז"ל או לזכותו של אייל גולן היה יותר מתיישב על ליבי , דווקא של אריק איינשטיין לא התחבר לי משום כיוון ...
התקשרתי אליו, ושאלתי אם האירוע קשור אליו. ולמרבה ההפתעה הוא ענה לי בחיוב, ולתמיהתי הסביר לי את העניין. התרגשתי מאוד מההסבר, ורציתי לשתף אתכם גם בתובנות שעלו לי בעקבותיו, לאורם של נרות החנוכה...
*
לפני כתשעה חדשים – משתף אותי אלון - ראיתי את אורי זוהר בערוץ 2 מספר שהוא מגייס תרומות לספר תורה לעילוי נשמתו של חברו אריק איינשטיין - שלימים הפך גם למחותנו. כשראיתי את מספר הטלפון לתרומות - ממשיך אלון - התקשרתי ואמרתי שאני רוצה לתרום, כשנשאלתי כמה שקלים אני תורם, אמרתי להם: אתם לא מבינים? אני רוצה לתרום! לתרום את כל הספר...
למחרת הוא היה בביתו של הרב אורי זוהר יחד עם הסופר הסת"ם גבי בוזגלו. "נכנסנו, הציגו אותנו. אורי שאל כמה אני רוצה לתרום, ואמרתי את הכל, ושאת התרומות של אחרים ישמרו למשהו חשוב אחר. מיד במקום סיכמנו שאירוע הכנסת ספר התורה ייערך ביום הראשון של חנוכה - יום השנה לפטירתו של אריק איינשטיין".
עלינו לירושלים למעמד המיוחד והמרגש הזה. קשה לתאר את השמחה וההתרגשות, עין לא נשארה יבשה במעמד סיום כתיבת האותיות עם הרב אורי זוהר, בני משפחה וידידים . ספר התורה הוכנס לאחר מכן למדרשת לב לאחים בזכרון יעקב.
בסיקורו של ידידי יואב איתיאל מאתר וואלה בלטה ההתייחסות לנקודה מעניינת: כשנשאל הרב אורי זוהר איזה שיר ישיר אריק איינשטיין בתחיית המתים, ענה מידית: "אני ואתה נשנה את העולם". בהתייחסות לכך שאיינשטיין היה חילוני אולם היום מכניסים ספר תורה לעילוי נשמתו, אמר זוהר כי "אין דבר כזה חילוני", והוסיף כי "לכל יהודי יש נקודה בפנים, שהרי נאמר 'ושכנתי בתוכם'".
*
כשחזרתי מהאירוע, עמוס במחשבות, חשבתי לעצמי על התופעה המפעימה הזו שנחשפתי אליה, התורם הרי אינו קשור בשום צורה ודרך לאריק איינשטיין. וכן אריק עצמו לא היה אדם דתי. ואילו התורה, ספר התורה, מקשר ומחבר ביניהם. הוי אומר: ספר התורה הינו משותף לכל יהודי ויהודי באשר הוא!
התפקיד שלנו בעולם הוא לזכות להיות זה שמקשר ומחבר בין חלקי העם - באמצעות התורה, המורשת והמסורת השייכת לכולנו – יחד שבטי ישראל - כאיש אחד בלב אחד.
*
תובנה זו מתחדדת לנו לאורם של נרות החנוכה, המאירות בגאון את החשכה, ועליהם ניצב לו השמש, זה הוא הנר הנוסף שאיננו נכלל במספר נרות החנוכה, בדרך כלל מדליקים אתו את הנרות, ואח"כ מניחים אותו למעלה.
ונשאלת השאלה, הרי תפקידו של השמש הוא לשרת באופן טכני את נרות החנוכה עצמם שהם המטרה, הוא כמו 'פועל' בלבד, וא"כ היה צריך להיות נמוך מכולם, ולא גבוה מהם!?
השנה ראיתי תשובה מיוחדת במשנתה של חסידות חב"ד, שנותנת לנו גישה לחיים. כל יהודי הוא כמו נר חנוכה, תפקידו להאיר את חשכת העולם, כל אחד בדרכו שלו, עם הכישרונות שקיבל ועם התפקיד הייחודי שלו.
אבל, מסתבר שיש דבר נעלה יותר מאשר להאיר את העולם, והוא : לגרום ולהשפיע על אדם נוסף לממש את הכישרונות שלו ולהביא אותם לידי ביטוי, שגם הוא יאיר את העולם. זה נעלה יותר מאשר רק להאיר עם הכח שלך. הכוח של האדם עצמו הוא מוגבל, כי הוא רק נר אחד. אבל אם הוא יתמקד ב'הדלקת' אנשים נוספים, כמו אותו שמש שמאיר את האחרים, הרי סך האור שיהיה בעולם, בזכותו, יהיה הרבה יותר גדול בלי גבול ומידה!
אם כל נר יאיר לא רק את סביבתו, אלא ידליק נרות אחרים, והם גם ידליקו את האחרים, הרי כמות האור בעולם תגדל בקצב של טור הנדסי! ולכן, באופן סמלי, מקומו של השמש גבוה יותר מנרות החנוכה עצמם...
הבחירה היא בידינו, איזה 'נר' אנחנו בוחרים להיות. האם להיות חלילה נר כבוי, או להיות נר שמאיר את סביבתו, או להיות כמו שמשים, שמדליקים גם את הנרות האחרים - הנשמות בסביבתנו – בני הזוג, הילדים וכל מי שאנו יכולים להשפיע עליו, שיאיר גם הוא את האחרים, וכן הלאה, עד שכל העולם כולו יתמלא אור יקרות!
חנוכה שמח ומאיר!