אנחנו נפגשות שוב, והיום נבין מה גורם לילד להסתגר ולא לשתף את מה שעובר עליו,למה הילד חושש לספר לאמא, אם זה פחדים בלילה, מבחנים עם ציון נכשל או עונש שקיבל,
לפעמים אנחנו כאימהות מתוודעות על כך שהילד בחר להסתיר ממני משהו, אני מרגישה 'אולי אני לא בסדר?' 'אולי אני אשמה?' 'אין לי את היכולת לעזור לו?'.
בפרק הקודם: מה החסם שלי מגילוי אהבה לילד שלי? צפו
אז אמא נלחצת והופכת להיות כעוסה, לחוצה ומבולבלת, אינה יודעת מה עליה לעשות, מתוך כך כשהילד כן בא להתייעץ אמא חוקרת אותו חקירות שתי וערב, מייעצת לו ובכך סוגרת את הילד שלהבא יחשוב פעמיים אם שווה לו לבא ולספר.
אבל כשאת אמא מבינה שלטובתך ולטובת הילד תהיי רגועה, הכל בסדר אם הוא בוחר לא לשתף אותך, אז יקרה משהו נפלא! הילד יבא לשתף אותך ויצא ממך הגירסה הכי טובה שלך עצמך.
ומכאן 2 מסקנות לפעולה:
1. כשהילד בא לשתף אל תייעצי לו מה לעשות- התשובות שהוא ישלוף מתוכו הם המדויקות ביותר והנכונות ביותר, היי בעמדת הקשבה!
2. לתחקר מה שפחות. כדאי לבדוק מהו הדחף הפנימי לתחקר את הילד, לשאול את עצמך: 'למה הוא לא משתף אותי ומה זה אומר עלי כאמא?
אז המון הצלחה לכל אמא!
צפו בפינה המלאה • הפינה מיועדת לנשים בלבד