מדוע יעקב לא זכה - לשבת בשלווה?
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" - 'בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף'.
מדוע לא זכה יעקב - לשבת בשלווה?
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ - מְגוּרֵי אָבִיו" - אומר המדרש:
"מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו" (בְּרֵאשִׁית פָּר' פ"ד).
בגלל שיעקב החזיר אנשים למוטב:
הוא לא זכה לשלווה! וממשיך:
"כִּי זֶה שֶׁעוֹסֵק לְגַיֵּר גֵּרִים בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ - יִסּוּרִים וּמַחֲלֹקֶת"
(ליקוטי הל' או"ח - הלכות ברכת הודאה, ו').
יוסף ממשיך את דרך אביו – וגם לו אין שלווה!
"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" - יוסף הלך בדרכו של אביו יעקב, וגם קרב רחוקים, ולכן אומר מוהרנ"ת:
"כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב - אֵרַע לְיוֹסֵף"!
ולכן, נסמך לפסוק: "מְגוּרֵי אָבִיו" – ללמד:
שיעקב אבינו מסר ליוסף את החכמה - כיצד לקרב רחוקים.
רוצה לקרב – צמצם שכלך!
כשרוצים לקרב רחוקים, לא ניתן להשתמש ב'שכל' גדול, אלא: "שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת צִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת - הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר".
אם תסכים לצמצם שכלך, תצליח:
"לְהַכְנִיס הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם - לְהוֹדִיע לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו".
ויוסף הצדיק הצליח לעשות זאת, עוד שהיה בן שבע עשרה, ולכן כתוב:
"רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן, רוֹעֶה צֹאן זֶה בְּחִינַת - מַנְהִיג הַדּוֹר".
מדוע יעקב ויוסף עברו הרבה ניסיונות?
מי שעוסק בקרוב רחוקים, לא זוכה לשבת בשלווה, ותמיד יש לו יסורין, או שיש עליו מחלוקות, ומדוע זה כך?
הקב"ה מחפש נשמות שיכולו להחזיר בתשובה:
"דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּב"ה מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים".
ומה הוא עושה, כשהוא מוצא?
"אֲזַי, הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה - שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו"!
הקב"ה 'מייצר' מחלוקת על מי – שמקרב רחוקים!
וזה מה שקרה לאבות הקדושים...
לא נוצץ להתקרב? שלא יהיה מאוחר!
אם יעקב אבינו היה מקובל על כל אחיו, לא היתה בעיה לשמוע את דברו, ולהתקרב לה' יתברך, אבל, הקב"ה רוצה, שמי שיתקרב אליו:
יעשה זאת מרצון אמיתי, ולא:
בגלל שזה נראה 'זוהר' - רווחי ומשתלם'!
החכמה להתקרב: "שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק".
כמו שכתוב: "מִי גָר אִתָּךְ - בַּעֲנִיּוּתֵךְ" (יְשַׁעְיָה נ"ד).
מי היום היה מוכן להתקרב ליעקב אבינו, ולהצטרף לעולם התורה?
עם כזאת דעת קהל? ועם כאלו גזרות?
רוצה לקרב רחוקים? קבל עליך מחלוקת!
יעקב ויוסף עברו תלאות ויסורין, ושלווה - לא קיבלו!
מוהרנ"ת מודיע, שבהכרח שזה יהיה כך - מה שהיה הוא שיהיה:
"וְעַל כֵּן, בְּהֶכְרֵחַ - שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב, וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי - שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה"!
אין לך שלווה? חולקים עליך? זה הקב"ה!
הוא לקח לך את ה'ישוב הדעת', והוא 'מארגן' לך מידי פעם 'בלגן'.
דע לך: החולקים עליך – לא אשמים!
"השם אמר לו קלל" – הקב"ה – שלח אותו!
הם רק שליחים שלו - לקחת לך את השלווה!
גם יעקב אבינו ביקש שלווה – ולא קיבל!
יעקב אבינו היה בחיר האבות! רגל למרכבה!
עם ישראל נקראים - על שמו! "ישראל אשר בך אתפאר"!
כן, אומר הקב"ה, אני מתפאר בך, אבל שלווה – לא אתן לך!
ודווקא זה מה שגורם - להתפארות שלי ממך!
פארי עליך – ורוגזו של יוסף – גם עליך!
יעקב אבינו מתחנן לשקט ושלווה... ואין!
וזה שכתוב: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב" - 'בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף', הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת "מְגוּרֵי אָבִיו".
עַ"י זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה".
ממשיך מוהרנ"ת, ואומר:
"וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה - לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים"!
יהיה לך שלווה – לא תעשה גרים! אתה לא אשם... הסיבה היא:
"כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ" (ליקוטי מוהר"ן, רכח').
כדאי להתקרב עכשיו - לפני שהמשיח מגיע...
מה יקרה כשהמשיח יבוא?
כשהמשיח יגיע: "והריחו יראת ה'" – כבר לא יהיה משא ומתן או המחלוקת על הדומים ליעקב אבינו, כשהמשיח יבוא:
לא יהיה דיבורים! הוא רק יריח את האדם:
וידע מה יראת השמים שלו, לא יהיה - צורך במילים או בהוכחות!
ואז: "וידעו כל עמי הארץ, כי שם ה' - נקרא עליך".
בימות משיח, זה לא יהיה חכמה להתקרב לקב"ה, כולם יראו מי מלך העולם, שאז: "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים"!
ולא יהיה – הסתר, והדעת תתרבה "כמים לים מכסים".
דווקא כמו מים, שהם - רחמים וחסדים, כי אז:
הצדיקים ישבו בשלווה, כבר - לא יהיה עליהם מחלוקת ודינים.
ולמי שמתקרב – תהיה שלווה?
ממש לא! גם לו הכל ילך קשה, למה ככה?
"כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ כִּי אִם - עַ"י זֶה".
אתה רוצה להתקרב, ואתה תרגיש - שמרחיקים אותך...
ככה זה עובד, זו הדרך לחזק לך את הרצון להתקרב לאבינו שבשמים. אבל: אל תתייאש – יש נחמה!
יש הבטחה: "בכל יום ויום, נעשים עם האדם ענינים חדשים לגמרי! והקב"ה עוזרו ומושיעו - בכל יום"!
אל תחשוב על - יום האתמול, תקום בכל יום עם - תקווה חדשה:
"אין לאדם לבלבל את עצמו כלל מיום לחברו". ומדוע זה כך?
"כי מי יודע, כמה גדולה הישועה החדשה - שה' יתברך ישלח לו היום"?
היום מחכה לך ישועה חדשה, תקום, תתרומם ותמשיך – אל תתייאש!
ובתנאי: "אם יזכה להתגבר ולהתחיל מחדש" (משיבת נפש).
עמדת בקשיים? קבל - תוספת קדושה!
יוסף הצדיק עבר הרבה תלאות, הוא עבר - מסלול מורכב!
מסלול של עבד! הוא ירד:
"לְכָל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, בִּבְחִינַת - לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף".
ועַבְדוּת היא - בְּחִינַת עַצְבוּת, להיזרק לבור, להימכר לעבד, לשבת בבית האסורים, ועוד... אבל, אעפ"י כן: נקרא: יוסף הצדיק! מדוע?
כי הוא עמד בכל הניסיונות! "וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם"! (ליקו' הלכות או"ח).
זוכר שהקשיים הם רצון ה' – ונשאר מחובר?
הצלחת לעמוד בקשיים? מזל טוב – קבל מתנות!
"אַף גַּם זָכָה, לְתוֹסְפוֹת - קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה! עַ"י זֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף:
בְּחִינַת "יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף לֶקַח" (ליקוטי הלכות).
יוסף הצדיק – יוסיף לקח!
וע"י זה, הצליח יוסף הצדיק:
"לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה! לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה - לְשִׂמְחָה"!
כשאתה מוסיף קדושה, אומר מוהרנ"ת שאתה זוכה:
"לְהוֹסִיף לְהוֹלִיד עַ"י זֶה - דַּיְקָא שִׂמְחָה וְטוֹב, בִּבְחִינַת:
הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה – לְשִׂמְחָה"!
שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם".
יוסף הצדיק – לא כעס על אחיו, ואמר:
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם לְרָעָה - אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה"!
ובאמת, הכל לטובה - ומדוע?
"לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיוֹת - עַם רָב"!
לסבל של יוסף הצדיק – היתה מטרה! הוא לא - סבל סתם...
הוא היה חייב לרדת ל'היכל התמורות' - ולחזור משם בשלום!
וכך, כל מי שמקרב רחוקים, עליו נאמר:
"כִּי לְמִחְיָה - שְׁלָחָם אֱלֹקִים"!
"וּלְטַהֵר הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר - נָפֹצוּ שָׁם, לְקָרֵב נִיצוֹצֵי קְדֻשָּׁה - לִמְקוֹמָם"
מסכם רבי נתן ואומר:
"שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת יְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב לְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְכַנַּ"ל".
"אַךְ בְּכָל פַּעַם - מִתְגָּרִים בּוֹ, וּבְהַנִּלְוִים אֵלָיו - מְאֹד מְאֹד!
וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ - לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה כְּלָל"! אומנם, שלווה לא יהיה לך:
אבל, זכית להיות בבחינת:
"וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' - שִׂמְחָה" וְעַ"י זֶה:
אם לא תשבר מהקשיים – קבל הבטחה!
"נַעֲשֶׂה בְּחִינַת - בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה! שֶׁמַּלְהִיב - אֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב".
ומי שמלהיב את אש הקדושה, עליו נאמר:
"אִישׁ אֲשֶׁר - רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ" (ליקוטי הלכות).
רוח אלוקים – מפעמת בך!
ויש גם הבטחה - לדורות!
"וכל אשר הוא עושה, ה' – מצליח בידו", אמן!