פרשת השבוע 'מִקֵּץ' מלמדת אותנו מעבר ליריעה ההיסטורית המרתקת של סיפור יוסף ואחיו, גם ציוני דרך בהליכות ובהתנהגות. בפרשה מסופר שיוסף הצדיק שהה בבית הסוהר במצרים במשך שתים-עשרה שנה על לא עוול בכפו.
בהמשך, מסופר שמיד לאחר שפרעה מלך מצרים שחרר את יוסף מבית הסוהר הזמין אותו לארמונו. ולקראת המפגש הזה מובא שיוסף התגלח והתלבש בבגדים נאים, בכדי לחלוק כבוד למלך מצרים. מכאן אנו למדים שחייב אדם ללכת בבגדים נאים ולבושים יפים, משום שכאשר אדם מטופח ולבוש היטב, דבריו נשמעים ומתקבלים טוב יותר.
עוד מסופר בפרשה, כיצד לאחר שפתר יוסף את חלומות פרעה, קידם מלך מצרים את יוסף לתפקיד הבכיר ביותר - שר האוצר ומשנה למלך במלכות מצרים. בעת כהונתו, היה רעב כבד במצרים ובסביבותיה. ליבו של יוסף לא גבה למרות תפקידו הרם, ולא מסר לפקידיו ולעובדיו את הטיפול בציבור. מידת החסד והנתינה של יוסף הייתה כה גדולה, שטרח ודאג אישית למזון לכל הנזקקים הבאים בשערי מצרים. בכך שימש דוגמה ומופת לבני האדם בסביבתו בהנהגה נכונה במידת הרחמים.
כך הציל יוסף אנשים מחרפת רעב והפך לגיבור ששמו הולך לפניו במצרים. מידת הביטחון של יוסף והאמונה שכל מה שנעשה איתו הוא בהכוונה עליונה ולטובתו, לצד מסירותו המוחלטת למען הזולת, למרות קשייו האישיים, הם שהביאו אותו לתפקידו הרם. אמר אחד מהצדיקים: אמונה וביטחון דבר אחד הם. המאמין – יש בו ביטחון ומתנהג כאיש המלא ביטחון, ומי שאינו בעל ביטחון – סימן שאינו מאמין.