את המקרה המוזר הבא שמעתי בעצמי: אדם נכנס לבית, הולך לאחד החדרים הפנימיים, מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה, מוריד את השעון מידו, מכניס לכספת ונועל.
מה הטעם שאנשים קונים שעונים וסוגרים אותם בכספת? מסתבר שיש טעם ועוד כזה ששווה הרבה כסף.
בואו נצא למסע לחקר השעונים.
מדוע אנשים שומרים שעונים ישנים?
אספנים מוקסמים משעונים עתיקים, יהיו אלו שעוני נפוליאון, שעוני פרוצלן, שעוני קוקייה או יהיו אלו שעוני אורלוגין.
הם יהיו מוכנים לשים הון והעיקר שעון כזה ינוח אצלם.
אספנים רודפים אחרי שעונים עתיקים משלל סיבות. יש כאלה שאוהבים שעונים ישנים כי מאחורי כל שעון עתיק מסתתר סיפור מעניין. יש כאלה שאוהבים לראות איך המערכת של השעון עובדת, בצורה כזאת או אחרת. יש כאלה שאוהבים עיצוב של שעון כזה או אחר ויש עוד סיבה. אבל רגע. תנו למתוח אתכם קצת.
כמה שווה שעון עתיק?
כדי למדוד את ערכו של שעון יש להתייחס לכמה פרמטרים:
גיל השעון
ככל שהוא עתיק יותר הוא יעלה יותר. מה גם שבקושי יצרו שעוני יד במאה הקודמת, כך שהם נדירים ביותר.
סוג החומר
כמובן ששעון עם יהלומים יהיה שווה יותר משעון נחושת. ככל שהחומר טוב יותר הערך של השעון יעלה.
סוג המנגנון
כל שעון תוכנת בצורה שונה. השעכונים של פעם בפרט תוכננו אחרת מהשעונים של היום. לכן ככל שהמנגנון יהיה שונה מעניין ערכו של השעון יכול להיות רב יותר.
לא נעשו בו שינויים
כמה שפחות שינוים בשעון (החלפת בטרייה, מחוגים ושאר 'טיפולים') יגרמו למחיר להיות גבוה בהרבה במידה ונעשו בו אי אלו שינויים שאינם מחלקי מקור.
כמה הוא שמור
סוף דבר, אם השעון נקי ושמור - הוא יהיה שווה יותר. גם אם הוא לא עובד כרגע, שמור אותו. ייתכן שאפשר יהיה לתקן ועדיין הוא שווה הרבה.
וכעת לסיבה הנוספת מדוע אספנים אוספים שעונים עתיקים ומכניסים לכספת.
משתבח עם השנים
ישנם שעונים שמיוצרים במהדורה מוגבלת. טבעם של שעונים להעלם מהשוק אחרי תקופה. ברגע שהם מצטמצמים מחירם נוסק.
הדבר הופך ליקר הרבה יותר כאשר חברות מייצרות שעונים במהדורה מוגבלת שרובם נמכרים עוד לפני הגעה לשוק, או אז המרדף אחרי השעון ינסוק הרבה יותר.
וכאן מגיע החלק המעניין.
ברגע שיש מהשעון היוקרתי רק כמה דגמים בודדים ממנו, שנדיר מאוד להשיג, אזי שאם כיום הוא שווה נניח עשר אלף דולר, הרי שבעוד שנים מספר הוא בטח יהיה שווה 25 אלף דולר.
לכן יש חברות גדולות שמייצרות שעונים, שבכוונה תחילה עשו ביניהם הסכם והם מייצרות "סדרות" של שעונים בכמות מוגבלת, כך שבעוד עשרים שנה, נניח, מיום הייצור, ייסחרו בשעונים הללו בשל יוקרתם.
בשל כך הרבה אספני שעונים וחובבנים קונים שעונים - יקרים ככל שיהיו - שומרים אותם כך וכך שנים בכספת ומוכרים אותם לאחר מכן כשהם עושים קופון יפה.
כן, "רדיפת השעונים" מזכירה את עליית המחירים בדיור וזה לא רחוק משם ואפילו לפעמים משתלם הרבה יותר. ולסיכום זה ממש כמו יין שמיוצר במהדורה מוגבלת וככל שחולפות השנים הוא רק הולך ומשתבח ושווה הרבה יותר כסף.
אבל תודו, אין על השעון "קסיו אברכים" גם עמיד לאורך זמן וגם מראה לי מה השעה, מה צריך יותר מזה?
ספרו לנו בתגובות, מה השעון שלכם...