מעיקר הדין בעלי דירות רשאים להתנגד להוספת יחידות דיור להשכרה בבניין שלהם מכוח טענת "ריבוי דיורין".
משמעות הטענה היא נזק בשל הכבדה על תשתיות הבית המשותף בשל ריבוי המשתמשים בהם [שיטת בעל העיטור ערך מחאה] או נזק בשל ההימנעות מעשיית שימושים צנועים בחצר או בחדר המדרגות [רשב"ם ב"ב ס ע"א].
יש מפוסקי זמנינו הסבורים כי זכות ההתנגדות להוספת יחידות דיור להשכרה איננה אוטומטית ובכל מקרה שכן בהתאם למציאות ימינו ניתן למצוא פתרונות להכבדה על התשתיות המשותפות וכן כיום לא נהוג בדרך כלל לעשות שימושים צנועים בחדר המדרגות או בחצר המשותפת.
נוכח האמור במקרים מיוחדים כגון בניין בוטיק קטן, או בניין יוקרתי וכן בשכונות בעלות אופי מיוחד או ברחוב שקט וכדומה, על הדיין היורד לעומק הדין לבחון את ההתנגדות להוספת יחידות הדיור על רקע המאפיינים הייחודיים והמנהג המקובל במקום.
יוער כי בבניין יוקרתי או בניין המצוי באזור יוקרתי, תוספת יחידת דיור להשכרה עשויה לפגוע בערך הדירות וממילא שאין להזיק את בעלי הדירות הקיימות ולעשות רווח על חשבון פגיעה בערך דירותיהם.
מקורות ההלכה
בית הבחירה (מאירי) מסכת בבא בתרא דף נט עמוד ב: "ועיקר הדברים כמו שפירשנו תחלה והוא מיסודן של גדולי המפרשים ואף באלו אני אומר שלא נאמרו אלא במקום קפידא ושמנהגם להקפיד בענינים הללו וכבר הגענו לזמן שאין קפידא בכך ואדרבה נוח לנו ברבוי דרכים ובאחזת רעים ושכנים הולכים ובאים וכבר רמזנו בפרקים שקדמו שדברים אלו מנהג מבטלם בכל מקום והדיין יורד לעמק הדין ויבין דבר מתוך דבר לפי הענין ולפי המקום ולפי הזמן איזו ראויה לעכב ואיזו אינה ראויה לעכב ויזהר ממי שהמשפט שלו."
הדברים נכתבו לעיון ולימוד בלבד ואין בדברים כדי להוות הוראת הלכה למעשה העשויה להשתנות לפי הנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו ואין בדברים כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.
להערות ותגובות: sternnlaw@gmail.com