לכבוד ראש העיר ירושלים מר משה ליאון,
שלום וברכה!
אני רוצה לספר לך על הנסיעה הפסטורלית שלי הבוקר, בדרכי מביתר עילית לעבודה בירושלים הבירה.
כיוון שכביש המנהרות עמוס, הווייז הוביל אותי דרך כביש עין כרם. משם לכיוון מבשרת (!) ואז לכניסה הראשונה של ירושלים לכיוון גבעת שאול.
דרך עין כרם יפה מאין כמותה. בימים יפים יותר אני נוסע בכביש הזה ל'סטף' הסמוך או למרכז הרפואי הדסה עין כרם, בעז"ה וב"ה רק בשמחות.
עיניי על הכביש והריכוז בו. בשניות הבודדות שהסתכלתי בזווית העין נהניתי מהירוק הירוק הזה. איזה דרך גן עדן. והאוויר? מעולה. מי צריך מזגן בעליות לירושלים?!
זו הדרך שלי ואני נהנה ממנה. מי עוד זוכה לנסוע לעבודה בדרך פסטורלית שכזו. נכון אומנם שזה על הבוקר והסיבובים בדרך לא קלים לעיכול... נכון אומנם שבעולם מתוקן הדרך הייתה לוקחת לי רק חצי שעה וגג שלוש דקות חיפוש חניה ולא עשרות קילומטרים של נסיעה ובזבוז דלק לריק.
אבל היי, עצים. ירוק. חוויה. עולים לירושלים.
לא. אינני בא להתלונן ולהשאיר את זה ככה. הכי קל לכתוב מכתב נוקב ככל שיהיה ולהמשיך הלאה בחיים. אני את ההערה שלי נתתי וראיתם איזה משחק מילים עשיתי. אין... מעולה.
ובכן, לענ"ד הרחבה, מה שנקרא, יש להעמיד בצמתים הראשיים בכניסה לירושלים שוטרים (ולא כאלה עם התפוחים בידיים, אלא כאלה שיודעים לעבוד ולא לעשות היפך עבודתם ולחסום את התנועה) שיכוונו את התנועה העמוסה.
יש לאפשר יותר מקומות חניה בכניסה לעיר ותחבורה נוחה למרכז העיר. להרחיב נתיבים בדרכים לירושלים מכל הכיוונים ובשכונות בכניסה לירושלים.
יש לעודד ביתר שאת את העולים לירושלים לבוא בתחבורה ציבורית ולנקוט בצעדים משמעותיים לצמצום הרכבים הפרטיים ועידוד הנסיעה בתחבורה ציבורית.
אני יודע שעושים את זה כבר. אני גם יודע שבקרוב בעז"ה ייפתח כביש המנהרות לתנועה רחבה יותר ואז, בתקווה גדולה, תוקל המעמסה. אבל אני יודע שזה לא להרבה זמן. הגידול הטבעי של הרכבים על הכביש יביא עלינו עוד כמה שנים את אותו סיפור של היום.
כבוד ראש העיר, בוא נעצור את זה היום, כדי שנוכל לנסוע כאן מחר בנחת וללא פקקים.
בברכה, ארי (בשם רבים התקועים בפקקים, מסתמא)