דף ג
*ההזכרה בתפילה ומאימתי.
א. מאימתי מתחילים להזכיר גבורות גשמים 1. לרבי אליעזר מיו"ט הראשון של סוכות, ולא למדה מניסוך המים אלא מנטילת לולב לכן מתחיל להזכיר רק ביום ולא כבר מהלילה, ואמרינן דכמו שא''א לארבעת המינים בלא מים כך א''א לָעולם בלי מים. 2. לרבי יהושע משעת הנחת הלולב והיינו הושענא רבה שהרי גשמים בחג סימן קללה, ור''א אמר לו שאפשר להזכיר כל השנה דומיא דתחיית המתים שהיא בזמנה, ודחינן דגשמים לאחר זמנם הוו סימן קללה. 3. לרבי יהודה בן בתירא בשני של סוכות דילפינן רמז לניסוך המים מן התורה דכתיב בשונה משאר הימים ביום השני ונסכיהם בששי ונסכיה ובשביעי כמשפטם והייתור הוא אותיות מים ונקט שני שבו מתחיל הרמז. 4. לר''ע בששי של סוכות, דכתיב ביה ונסכיה דזהו ניסוך יתירא ומשמע שני ניסוכין של מים ויין, והא דאמרינן ניסוך המים כל שבעה זהו הלכה למשה מסיני כמו עשר נטיעות וחיבוט ערבה. 5. לר''י בשם רבי יהושע בן בתירה מתחיל ממוסף של שמיני עצרת עד שחרית של יו"ט ראשון דפסח, וזהו רבי יהושע דמתני' ובן בתירה דברייתא וכן הלכה.
שאלות לחזרה ושינון
א. מאימתי מתחילים להזכיר גבורות גשמים (5)