למי מאיתנו זה לא קרה? אנחנו מנהלים שיחה ערה ופתאום מילה שעומדת לנו ממש בקצה הלשון - מסרבת לצאת. בלאק אאוט מוחלט. ולא שמדובר במילה נדירה או מסובכת, אלא סתם מילה רנדומלית או שם של אדם שבכל רגע אחר היינו זוכרים בלי בעיה, וכעת אנחנו רואים את המושג שהמילה מייצגת בעיניי רוחנו, אך פשוט לא מצליחים לומר אותה.
מחקרים רבים עסקו בתופעה המסתכלת הזו שמכונה בפסיכולוגיה TOT, כלומר ראשי תיבות של "tip of the tongue" - על קצה הלשון. לרוב יסבלו ממנו אנשים בגיל העמידה ומעלה, אך גם גברים ונשים בגילים צעירים יותר עלולים לחוות אותה, עם סיכוי קל יותר לאנשים שדוברים יותר משפה אחת.
המילים הנשכחות ביותר אלה שמות עצם שעלולים להתאדות ממוחנו ללא אזהרה ונתקשה לשחזר אותם בטווח זמן של בין דקות בודדות לשעות ארוכות ואף מעבר ליממה. המחקר הראשון שעסק בנושא נערך על ידי החוקרים רוג'ר בראון ודיוויד מקניל מאוניברסיטת הרווארד ופורסם בשנת 1966. החוקרים הגיעו למסקנה ש-TOT עלול להתרחש בכל עת, אך אי אפשר לדעת מתי ובכך איששו את העובדה שהתופעה הזו אכן קיימת ואינה פרי דמיונם של אנשים.
יש פתרון לתופעה הזו? כן
ובכן, כשאתם עומדים מול שוקת שבורה ולא מצליחים לדלות את המילה שעומדת לכם בקצה הלשון, נסו לבקש מאנשים סביבכם רמזים שיובילו אתכם למילה עצמה, בעזרת רמזים סמנטיים או אסוציאטיביים. פעולה זו אף תייצר הקשרים חדשים במוח שלכם ותזכרו את הדרך למילה הזו בקלות בפעם הבאה שתזדקקו לה.
פתרון נוסף דורש עבודה לטווח הארוך: לפי מחקרים, שמירה על כושר וביצוע תרגילי אירובי באופן קבוע, מפחית משמעותית את התרחשותה של התופעה, ובשיחה הבאה שתנהלו לא תחוו מצב מביך בו תתקשו לשלוף מילים שנמצאות לכם בדיוק על-נו, הדבר הזה בלשון, איך קוראים לו?