שניים מבכירי כת לב טהור, הנודדת לאחרונה ברחבי העולם בניסיון למצוא מקלט, נמצאו אשמים אמש (רביעי) בידי חבר מושבעים בארצות הברית, בכל האישומים שהופנו נגדם, הכוללים ניצול קטינים וחטיפה. בינתיים, עד שייכנסו ככל הנראה לשנים רבות לכלא - כתבו ראשי הכת מכתב לחברי הכת - הפזורים היום בכל רחבי העולם.
כזכור, שני ראשי הכת, נחמן הלברנץ ומאיר רוזנר, הורשעו בחטיפת והברחת שני ילדים חרדים מבית הוריהם בניו יורק למקסיקו ומשם למושב הכת בגואטמלה, לפני כמעט שלוש שנים. היום, במקום להביע חרטה על המעשים או להתנצל, הם בוחרים בעמדת הקורבן, וכך הם כותבים לחברי הכת:
בפתח המכתב נכתב: ""מה לך יוצא ליסקל? על שעשיתי רצון אבא שבשמים", בימים אלו עמד כ"ק רבינו שליט"א למשפט במלכות רומי הרשעה, והאשימו אותו בכל טענותיהם, וכולם גועשים ורועשים, אכן נאשם מנהיג הכת הסאדיסטית כת לב טהור".
"ובכן, שמחים אנו להודיע ליראי ה' ולחושבי שמו, כי היותנו נאשמים בחוקי רומי הרשעה אינו דבר חדש מהיום, אלא בכל דור ודור אנו נאשמים ויוצאים בקולר, על קיום התורה הקדושה, ולזכות ולכבוד נחשבת לנו. התורה הקדושה ציותה לנו שלא לאחר נישואי בנינו ובנותינו, כמו שאמרה תורה (ויקרא יט, כט) אל תחלל את בתך להזנותה, ופי' בתרגום יונתן, "ולא תשהון למסבא בנתיכון לגוברין סמוך לפירקיהון, דלא יטעוון בזנו בתר עממי ארעא”. וכן איתא בגמ' סנהדרין (ע"ו עמוד א’) "אל תחלל את בתך להזנותה, רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן, רבי עקיבא אומר זה המשהה בתו בוגרת". וכן מבואר בראשונים, ובשו"ע אה"ע סימן א'".
לדברי ראשי הכת: "אנו כפופים לדעת תורה אמיתית מדור דור, ואדרבה בדור זה אנו מחויבים למסור את נפשינו עליה יותר ויותר, ולכן אנו משתדלים להשיא את בנינו ובנותינו סמוך לפירקן, ואין אנו חוששים כלל מכל המתלוצצים על רצון ה'.
ובכן ההאשמה התחילה, שהרשעים כים נגרש נטפלו לאשה אחת שעזבה את קהילתנו, וחטפו בכוח את בתה הנשואה מתחת בעלה נגד רצונה, באמרם שהיא עדיין קטנה לפי חוקות הגויים, ולקחו אותה בכוח למדינת אמעריקא הרשעה, שם החזיקו אותה רשעי הערב רב בבית חולים לחולי נפש, ולאחר מכן בבית סגור ומסוגר תחת שמירת בחור רווק הידוע לשמצה. צעקה הנערה ואין מושיע לה, האישה האומללה פנתה לכל גורם אפשרי שיוציאו אותה משביה, אבל כל קריאותיה הלכו לשווא".
על פי הגרסה של חברי הכת: "כששמע דודה כ"ק רבינו שליט"א מזה, הוא נסע במיוחד להצילה על אף שידע היטב הסכנה שכרוכה בזה, ובהזדמנות ראשונה הלך להצילה גם ביום שבת קודש, כמבואר בשו"ע (או”ח ש”ו סעיף י”ד, חו”מ תכ”ו סעיף א’) שצריכים להציל את הנרדף מיד הרודף אפילו בשבת".
"גם אחרי שהרשעים הודו בכך שהאישה האומללה ביקשה בעצמה לבוא לעזרתה, בכל זאת האשימו את כ"ק רבינו שליט"א בעוון "חטיפת ילדים”, והאחרון הכביד שהוסיפו עוד אשמה על אשמה, במה שעזרו לה לחזור לבעלה, ולפי חוקותיהם המתועבים להינשא כדת משה וישראל הינו מעשה מגונה אשר לא יעשה".
"בידינו מאות ראיות והוכחות, שהאישה הזאת עברה התעללות וייסורים תחת שוביה, והיא ברחה מרצונה מרודפיה מבקשי נפשה, וכן שהאישה הזאת נישאה לבעלה מרצונה הטוב ובהסכמת הוריה, וגם האישה עצמה העידה כזאת בבית המשפט. אבל משפט זה לא התנהל בכלל לראות האם הייתה כאן חטיפת ילדים, או האם הייתה כאן ארגון של זנות, ברור היה לכל מי שהשתתף במשפט זה, כי הם באים על ה' ועל משיחו. הפושע ישראל שבא כעד מדינה הציע לחברי המושבעים בפרוטרוט הלכות טהרה וקדושת ישראל, כדי להסביר להם שלהינשא כדת משה וישראל היא התעללות ועינוי נפש, ולכן הגזר דין מובן מאליו".
ראשי הכת שוב מתאמצים להסביר כי לא שמעו אותם: "כל מאמצינו להביא ראיות הוכחות ועדויות נדחו על הסף, וכל סיפורי הבל של שונאינו ורודפינו נתקבלו בכבוד גדול. כל מימות שבעולם לא ישטפו את אהבתינו לבורא כל העולמים אבינו שבשמים. כבר אמרו חכמינו ז"ל: "אימתי כרום זלות, לכשירומם הקב"ה כרם בזוי בעולמו, אין כרמו של הקדוש ברוך הוא אלא ישראל, שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו וכו’. אימתי כרום זלות, לכשירומם הקב"ה מצוות בזויות בעולם; מה לך יוצא ליסקל? על שמלתי את בני".
לסיום כתבו ראשי הכת: "מה לך יוצא לישרף? על ששמרתי את השבת. מה לך יוצא ליהרג? על שאכלתי מצה. מה לך לוקה בפרגול? על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפילין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבא שבשמים. הדא הוא דכתיב: ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי - מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים".
"כבר זה כמה עשורים שרודפינו ומבקשי נפשינו חושבים תמיד שהפעם הצליחו לשבור את רוחנו, אבל רוח ה' שנשבע לנו הקב"ה "כי לא תשכח מפי זרעו”, היא העומדת לרגלינו לעלות מעלה מעלה בדרכי ה', ועוד במהרה נזכה לראות בישועת הקב"ה, בקיום ההבטחה (ישעיהו נד, יז): "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה'”, ובקרוב נזכה לומר "שברנא ליה בשביין תקוף הימנותא”, בביאת גואל צדק, בב"א".
יצוין, כי השניים שהורשעו מאושמים בחטיפת ילדים מביתם, ביישוב וודרידג' (כפר נופש באפ-סטייט ניו יורק, שיש בו גם אוכלוסיה חסידית בכל השנה), בוצעה בעיצומו של יום שבת - תוך חילול שבת מחפיר, כשאהרון ישעיה רוזנר, אחיו של מאיר רוזנר, נוהג בשעות של לפנות בוקר במכונית שהבריחה את הילדים.
בכתב האישום שהוגש נגד האח זמן קצר לאחר הפרשייה נאמר כי אהרון ישעיה רוזנר "תפס, חטף, נשא והחזיק אדם תמורת כופר וכן באופנים אחרים. אהרון רוזנר השתתף בתוכנית לחטוף שני קורבנות בוודרידג', ניו יורק, ולהעביר את הקורבנות למקסיקו".
על פי האישום, ההברחה המתוחכמת כללה את הטסתם של הילדים למקסיקו דרך נמל תעופה בפנסילבניה, ארה"ב. כדי להסוות את הילדים ולמנוע את חשיפת הפשע, הולבשו הם ומלוויהם בבגדים חדשים ומשונים שעליהם סמלי 'סופרמן', ושעל פי עדויות, נרכשו ימים ספורים קודם לכן בחנות הלבשה בניו ג'רזי על ידי אנשים בלבוש חסידי.
במהלך הדיון היום, אמר נציג משרד המשפטים האמריקני, עו"ד ארה"ב דמיאן וויליאמס: "נחמן הלברנס ומאיר רוזנר חטפו בחוצפה שני ילדים מאימם באמצע הלילה, כדי להחזיר ילדה בת 14 לקשר לא חוקי עם גבר בוגר. פסק הדין של היום מבהיר שהמשרד שלנו - ושותפינו לאכיפת החוק - לא יירתעו מלהשיג צדק עם קורבנות של ניצול של ילדים".