כיכר השבת
"דרך ישרה"

ראש השנה ל' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

'כיכר השבת' מגיש סיכום קצר וממצה של הדף היומי מסכת ראש השנה ל', שני, ד' כסלו תשפ"ב, בתוספת שאלות לחזרה ושינון הדף הנלמד, בעריכת הרב ישראל ויינגולד (הדף היומי)

| כיכר השבת |
(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

פרק רביעי – יום טוב

דף ל

*תקנות ריב"ז בפרקין.

א. תקנות רבי יוחנן בן זכאי בפרקין 1. דף כט, יו''ט של ר''ה שחל בשבת תקעו במקדש ולא במדינה, והטעם להו"א מדאורייתא שנאמר יום תרועה וזכרון תרועה ולמסקנא מדרבנן שהרי תקיעת שופר ורדיית הפת הינם חכמה ולא מלאכה אלא שמא יוליכנו ארבע אמות ברה''ר וכמו שרבנן גזרו בלולב ומגילה. ומשחרב ביהמ''ק התקין ריב''ז שיתקעו בכל מקום שיש בו ב''ד ואפילו דאקראי, לר''א רק ביבנה, ואמרו לו רק במקום שיש בו ב''ד קבוע. 2. דף ל, בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד, ומשחרב ביהמ''ק התקין ריב''ז שיהא הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ובעינן לעשות זכר למקדש שנאמר ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה. 3. יום הינף העומר והיינו ט''ז ניסן כולו אסור באכילת חדש משום דמהרה יבנה ביהמ''ק ואם יבנה לפני ט''ז ניסן יאמרו אשתקד אכלנו בהאיר מזרח ולא ידעו שצריך עומר להתיר, ואמרינן דקסבר שאסור מדאורייתא שנאמר עד עצם היום הזה ועד בכלל. 4. בראשונה קיבלו עדות החודש כל היום ופעם אחת נשתהו העדים מלבא ונתקלקלו הלויים בשיר שלא אמרו שירה כלל או שאמרו שירה של חול, לכן התקינו שיקבלו רק עד המנחה כדי שיהא שהות ביום להקריב תמידין ומוספי ר''ח ונסכיהם ולומר שירה שלא בשיבוש, ואם באו מהמנחה ולמעלה עושין אותו היום ולמחרתו קודש, ומשחרב ביהמ''ק התקין ריב''ז שיקבלו את עדי החודש כל היום. 5. דף לא, אפילו אם ראש ב''ד במקום אחר אין עדי החודש הולכים אלא למקום הוועד דאל"כ נמצאת מכשילן לעת''ל, אבל בשאר דברים אמרינן עבד לווה לאיש מלוה. 6. אין כהנים רשאים לעלות בסנדליהן לדוכן. 7. דף כא, בזמן ביהמ''ק עדי ראיית הלבנה לקדשה חיללו שבת בשביל להגיע להעיד עבור כל החדשים מפני תקנת הקרבן, ומשחרב ביהמ''ק התקין ריב''ז דיחללו רק על ניסן ותשרי. 8. גר שנתגייר בזמן הזה צריך להפריש רובע הקב לקינו, ונמנה עליה ריב''ז ובטלה מפני התקלה. 9. לר''פ כרם רבעי בתחילה עלה לירושלים מהלך יום לכל צד כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות וריב''ז נמנה והתיר, ונקרא חבר כלפי רבי אליעזר רק בפי תלמידי ר''א. 10. לרנב''י בראשונה קשרו לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ ואם לא הלבין היו עצבים, ואח''כ קשרוהו מבפנים והיו מציצים, וריב''ז התקין שיקשרוהו חציו בסלע וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח. ואף דריב''ז היה אז תלמיד היושב בפני רבו שהרי עסק ארבעים שנה בפרקמטיא ארבעים שנה למד וארבעים שנה לימד ובמשך ארבעים שנה האחרונות של ביהמ''ק לשון הזהורית האדים ולא הלבין, מיהו אמר מילתא והסתבר טעמיה ורבו קבעו בשמו.

שאלות לחזרה ושינון

א. תקנות רבן יוחנן בן זכאי בפרקין (10)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות