העולם מתחלק לשניים: אלה ששונאים את שעון החורף כי הוא גורם להם להרגיש שהשעה תשע בערב - ולהיות עייפים בהתאם - כשהשעה בקושי שש, ואלה שטוענים שהם אוהבים את שעון החורף, אבל שוכחים לנצל את השעה הנוספת בליל המעבר בין השעונים, והופ הם מצטרפים לקבוצה הראשונה והשפויה ומתבאסים כמו כולנו משעות האור המועטות*.
אלא שמחקר מאוניברסיטת קולורדו שבארה"ב חשף יתרון בריאותי חשוב ששעון החורף אחראי לו, או לפחות שעת השינה הנוספת בליל המעבר. המדענים מצאו כי אחרי שניים או שלושה ימים אחרי המעבר לשעון חורף, התקפי הלב באוכלוסייה יורדים ב-20 אחוזים, ואילו במעבר ההפוך, משעון חורף לשעון קיץ, מספר התקפי הלב מזנק ב-25 אחוזים באופן מיידי.
הסיבה: "חוב שינה"
ד"ר ניל סטנלי, חבר באגודת השינה הבריטית, מסביר כי השינה משפיעה עלינו בצורה ישירה וככל שאנו מעבירים יממות שלמות ללא מספר שעות השעות הנחוץ לנו, מצבנו הבריאותי נמצא בסכנה הולכת וגוברת. ניתן להסתדר כמה לילות עם שינה מועטה ועדיין לתפקד כרגיל, אך אם הגוף אינו מקבל את ה-7-8 שעות שינה הנחוצות לו במשך חודש ברציפות, אתם עלולים להתמודד עם בעיה כרונית שלפי מחקרים אחרונים, משפיעה בעיקר על בריאות הלב.
מחקר נוסף מבריטניה שדגם כ-460 אלף אנשים מחזק את ממצאי המחקר הנוכחי עם ראיות לעלייה דרמטית בסיכון להתקף לב כתוצאה משינה מועטה גם אצל אנשים ללא היסטוריה משפחתית של מחלות לב ואף כאלה שהיו בכושר ומצב בריאותי טוב.
שינה מועטה היא ממוצע של פחות -6 שעות שינה בלילה, אך לא רק הכמות קובעת, אלא גם האיכות. שינה של שבע שעות לאחר שבהיתם במסך שעה או אכלתם ארוחה כבדה או שסבלתם מהפרעות תוך כדי השינה, אינה שינה איכותית, והסכנות הן בעיות לב ולחץ דם, מחלות נשימה ואף השמנה, הפרעות פסיכולוגיות וחרדות.
לכולנו יש משימות רבות מדי ויממה קצרה מדי, אך לפחות שלוש פעמים בשבוע היו אחראיים והיכנסו למיטה מוקדם יותר משאתם רגילים. היפרדו מהנייד, ערכו מעין טקס שינה קצר ומרגיע ונסו להשיג את השינה האיכותית ביותר שתימשך בין 7 ל-8 שעות.
*אין באמור ולו רמיזה על כך שאנו שונאים חורף. עונת החורף ושעון חורף אלה שני דברים שונים לגמרי שרק חולקים מילה דומה. מותר לאהוב חורף מכל הלב ועדיין לתעב את השעון שהצמידו לו.