דף כ
*עיבור וקידוש החודש והעדים.
א. דיני עיבור וקידוש החודש 1. עיברו את אלול מפני מתיא או ירקיא של בבל, ואיכא בינייהו להו''א יוה''כ שחל לאחר השבת דאפשר בירקי לאורתא, ולמסקנא יו''ט הסמוך לשבת משום דמתיא אפשר בעממי ולדידיה ירקיא אפשר ליתנם בחמימי, ואינו נצרך לבני א''י דלא חביל להו עלמא כמו בבל. 2. אף שמעברין את השנה לצורך אין מעברין את החודש לצורך שנאמר החודש הזה לכם כזה ראה וקדש, ומוקמינן דאין לקדשו לצורך או דאתי כאחרים דקסבר שכל החדשים אחד מלא ואחד חסר, ומאיימין על העדים לל''ק לעבר את החודש ולא לקדשו ולל''ב לקדשו ולא לעברו משום שאז מיחזי כשיקרא. 3. צריך שיהא יום ולילה מן החדש ומחשבין את תולדתו אם נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה ונפ''מ לאכחושי סהדי, ובגלל ששמואל ירחינאה לא ידע לברייתא זו לא יכל לתקוני כולה גולה. וילפינן לרבי יוחנן מערב עם ערב ולר''ל מעד יום האחד ועשרים בערב ואיכא בינייהו לאביי משמעות דורשין ולרבא חצות לילה. 4. הירח מתכסה כ"ד שעות לבני בבל שית מעתיקא ו"יח מחדתא ולבני א''י שית מחדתא וי''ח מעתיקא ונפ''מ לאכחושי סהדי. 5. כל ספיקא דיומא בחו''ל שדינן לקמיה דהיינו שעושים יו''ט שני בט''ז, והטעם שלא צריך לחשוש גם ליום י''ד משום דיש קול לשני חדשים חסרים. 6. הזמן שיורדי הים צריכים לבער את החמץ כאשר רואים שהירח מאיר עד לזריחה, ולדידהו הוי בי''ד ניסן כיון שרואים את כל האופק.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני עיבור וקידוש החודש (5)