אתם, קוראי 'כיכר השבת', רגילים לקרוא את כתביי בנושאי פוליטיקה או כלכלה, כחלק מתחום אחריותי באתר. אני משוטט בין בנימין נתניהו לאילון מאסק, ובין נפתלי בנט ויאיר לפיד לביטול הסבסוד לאברכי הכולל במעונות היום וכן הלאה. בקיצור: הבנתם אותי. אני לא כותב על עצמי.
הפעם החלטתי לנהוג אחרת. הסיבה היא כי עיתונות, בשבילי לפחות, היא שליחות ציבורית. צריך בשבילה כוח רצון עז, ויתור על חיים אישיים במידה לא מבוטלת ותחושה מרוממת רוח. כמו פוליטיקה - השליחות הציבורית הגבוהה במעלה - עיתונות לא מתאימה לכל אדם, וגם לאלו שהיא מתאימה להם, זה לא לכל תקופה בחיים.
אחרי ההקדמה הזו, ניגע בשורש הבעיה: אני בן 23 ואני סובל מהידרופוביה (לא מאובחנת, יש לציין). הידרופוביה, אם לא הכרתם את המונח, זה השם המקצועי לחרדה ממים. מעולם הרופא המשפחתי לא אמר לי את זה, אבל די שאני רואה את התנהגותי בים או בבריכה כדי לדעת זאת.
אם תשאלו, בהיגיון ובשכל ישר, "מה אכפת לנו מהבעיות שלך?". האמת שזו אחלה שאלה, אבל באתי מוכן מהבית עם תשובה: הסיבה שמילים אלו מוצגות באתר היא אחת - חרדה ממים קיימת אצל הרבה מאוד אנשים. הרבה יותר משחשבתם, ואפשר לנסות לפתור אותה.
על-פי הערכות מורי שחייה בישראל, שלא נמסרה מטעם ארגון רשמי כלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשל, כ-25% מהישראלים סובלים מהידרופוביה - שהם יותר משני מיליון תושבים. כל אדם רביעי, בקיצור. סביר להניח שאח שלכם, אבא שלכם, דוד שלכם או אולי - ואתם יכולים להודות בזה - אתם בעצמכם, סובלים ממנה.
הסיבה שכנראה אתם פשוט לא יודעים את זה היא שכמחצית מהסובלים מחרדה ממים מסתירים זאת, מתוך מחשבה ש"אני היחיד בעולם שחווה זאת", בדיוק כפי שמתנהל העולם מול מגיפת הדיכאון. ובכן, זו הזדמנות לומר: תדברו. אל תתביישו. כל קושי שיש לכם, בטח אם הוא נפשי ובטח אם הוא מערער את חייכם - תדברו עליו. תשתפו את הקרובים לכם ותראו שאתם מרגישים טוב יותר.
אחרי כל זה, באתי לספר לכם שהחלטתי להתמודד עם החרדה הזו: בשבוע שעבר, כ-15 שנה מאז הרגע שבו הרגשתי ש"אני טובע" - על אף שבסך הכל הייתי מתחת למים לשתי שניות, שבעקבותיו אני לא מסוגל לצלול יותר משנייה, הלכתי לשיעור השחייה הראשון שלי. כאן המקום לומר את התודה לחמותי ואשתי שתחיינה, שהיו הדוחפות העיקריות למהלך. וכך יצא שבשעת ערב, באחת הבריכות בירושלים, שחה אדם גדול ממדים - עם מוט וקרש שמונעים טביעה.
הדקות הראשונות, בהן המורה ביקש ממני לסגור את הפה ורק להוציא אוויר מתחת למים, כשכבר באמת ניסיתי להיכנס פנימה, אל המקום המאיים הזה - 1.20 מטרים עומק של מים לאדם שגובהו נושק ל-2.00 מטרים - גרמו לי לפחד עצום. לא הצלחתי לנשום בצורה סדירה. הרגשתי שאני לא שולט על גופי.
בעצם, אם אפשר לתת גם צד פילוסופי לחרדה ממים, יש משהו בהתבטלות שלך מול הים, מול איתני הטבע שהקב"ה נתן לנו, שקשה לאדם לעכל. הרי כל הזמן אנחנו במרוצה אחר ההצלחה, כל אחד והגדרתו למהי הצלחה, ופתאום אתה חייב לשחרר, להרפות את השרירים ולנתק את המוח, כדי להצליח להתמודד מול הים. אין לנו דוגמה טובה יותר מרבי עקיבא, כפי שהגמרא ביבמות מביאה את סיפורו על הדרך בה ניצל מטביעה: "דף (קרש) של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עליי נענעתי לו ראשי". לנו, בטח במאה ה-21, השליטה התמידית, ה"פריק קונטרול", היא כמעט דרך חיים. עד שבאים המים ואומרים לך: תרפה.
השיעור הראשון ארך 40 דקות, ועיקרו עסק בשאלה: האם אצליח לנשום בצורה סדירה, ולהוציא אוויר מהאף מתחת למים כדי שתצאנה בועות? בסוף נרשמה התקדמות במשא ומתן שלי עם המים, והצלחתי במידה קלה. למרות הדבר הלכאורה פשוט הזה, המאמץ הנפשי היה רב.
בשיעור השני כבר התקדמנו טיפה יותר, אפילו הצלחתי לשחות טיפה עם המדריך וכלי העזר שלו, אבל בעיה אחת הייתה לי: למרות שהמדריך שב וביקש ממני ש"אתן מכות למים", הרגשתי שהרגליים שלי עמוק בתוך הבריכה ושהמכות חסרות תועלת. ואז הסביר לי המורה מדוע הוא מצליח ואני לא, ומקווה שהדברים שאמר יהיו חשובים בעיניכם, לחיים שלכם, כמו שהם היו חשובים לחיי שלי, ולשחייתי אם נתמקד בה:
"כשאדם עומד במגדל גבוה ומסתכל למטה, הוא מסתחרר. הסיבה לכך היא שהראש שלנו מורכב רובו ככולו מעצמות, יותר מכל חלק אחר בגוף. לכן הוא 'מושך אותנו' קדימה. כך גם בשחייה - ברגע שאתה מרים את הראש מעל המים ולא משכיב אותו בדיוק על המים כמו כרית (מה שבאמת לא הצלחתי לעשות) - הגוף שלך לא יהיה מאוזן. תשים את הראש על המים - והכל יהיה קל".
המסר הוא שבחיים, כמו במים, אנחנו צריכים לשמור על איזונים. זה סוד הקסם. ככה לא נפגע במורכבות האדירה שנקראת הגוף שלנו.
אני לא יודע איך אסיים את שיעורי השחייה והאם באמת אצליח להתגבר על הפחד שעדיין מקונן בי, אבל אני מקווה שהייתי לעזר למי מכם שמפחד ממים, כי לנסות זה תמיד שווה. לכו לשיעור אצל מורה מקצועי, ופשוט תנסו. וכאמור, אל תתביישו לדבר על הקושי שלכם, מכל סוג שהוא, אף פעם.