במשך שעה ארוכה לבשו רחובותיו המרכזיים של רובע ז' באשדוד - חג, בשמחת תהלוכת ספר התורה שנתרם לעילוי נשמותיהם של מ"ה קדושי מירון, בעוד המונים מהתושבים מתלכדים סביב ספר התורה.
ספר התורה נתרם בידי הנגיד יצחק פדידה והוכנס לבית המדרש 'פני מנחם', שבנשיאות ראש הישיבה הגר"ש אלתר - שאף כיבד בהשתתפותו את המעמד ואת סעודת המצווה שנערכה לאחר מכן.
פדידה, שהאסון הנורא שאירע במירון בל"ג בעומר האחרון נגע מאוד לליבו, הקדיש את ספר התורה לעילוי נשמותיהם של מ"ה הנספים שנשמתם עלתה בלהב אש השמימה, סמוך ונראה לציון הרשב"י ביום הילולתו.
בתום תקופה קצרה של הכנות מאומצות, יצאה לדרכה תהלוכת הכנסת ספר התורה. בתהלוכה השתתפו רבים מתושבי העיר, מכל החוגים והעדות, שביקשו לחלוק כבוד לתורה ולתת את חלקם בעילוי נשמותיהם של נספי מירון.
את המעמד פיאר ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר, שהגיע למעמד יחד עם אחיו הגאון רבי דניאל חיים אלתר, ראש ישיבת 'פני מנחם'. הם כובדו בכתיבת האותיות האחרונות בספר התורה, לצידם של רבני העיר, נדיבי עם שניאותו לתרום לטובת ה'כולל' של הקהילה באשדוד, וכן בני משפחותיהם של נספי מירון ז"ל.
מסע התהלוכה התנהל לאורך הרחובות המרכזיים של רובע ז': רבי יהודה הנשיא, רשב"י ובעל הנס. בשל הציבור הרב שגדש את המקום, הוצא ארון הקודש מבית הכנסת לרחבה הגדולה מחוצה לו, ושם נמשכו הריקודים לכבוד התורה.
ראש הישיבה הגר"ש אלתר נשא דברים קצרים, בהם עמד על הקשר בין שתי הפעמים שבהן נאמר "מוצאי" בתנ"ך – "והיה כל מוצאי יהרגני", ו"כי מוצאי מצא חיים", שכן ישנן שתי דרכים - הדרך המובילה חלילה לאבדון או דרך התורה שנותנת חיים וכבוד.
בהמשך התקיימה סעודת מצווה מפוארת לכבודה של תורה, בגן האירועים 'טירה על הים' ברובע המרינה באשדוד. הסעודה נתרמה על ידי הנגיד תורם ספר התורה, והוזמנו אליה בני משפחתו וידידיו הקרובים, בני הקהילה באשדוד ותומכיה.
ראש הישיבה עמד על הקשר שבין בני הקהילה באשדוד לבין קדושי מירון ז"ל, שכן בני הקהילה במעשיהם מקדשים שם שמים, ובכך ממשיכים את מעשיהם של הקדושים, שחלקם הגדול נפטר בקיצור ימים ושנים.
בהמשך דבריו עמד על הלכידות המאפיינת את בני הקהילה, כשהוא מצטט את דברי הגמרא ביבמות, שבה מסופר על ספר תורה שנקרע בשל מחלוקת שאירעה בבית הכנסת, עד שהתנבא רבי יוסי בן קיסמא כי במקום זה יוקם בית עבודה זרה. לעומת זאת, ההתלכדות סביב ספר התורה עושה את ההיפך, והוא תורמת לבנייתו ולהצלחתו של בית הכנסת.
בתום האירוע, באופן ספונטני, הוחלט על הקמת 'קרן הבניין' לשם הקמת מבנה קבע לבית הכנסת עבור הקהילה באשדוד, שכיום נאלצת להשתמש בבית כנסת ארעי שהפך בחודשים האחרונים צר מהכיל את בני הקהילה שהכפילה את מספר חבריה בתוך שנה אחת. זאת בהמשך לרכישת שטח עבור בית הכנסת – עיסקה שבאה לידי גמר בימים האחרונים.
וכך, בתום מגבית שנמשכה דקות ספורות בלבד, גויס סכום ראשוני של קרוב לשני מיליון שקלים, שיהווו את הבסיס להקמתו של בניין בית הכנסת באשדוד.
מי שזכה להימנות על הראשונים שהרימו את נדבתם לבית הכנסת, היה לא אחר מאשר הנדיב יצחק פדידה, שהוכיח כי 'שכר מצווה מצווה' כאשר בעקבות תרומת ספר התורה, נסללה הדרך על ידו להקמת בניין חדש לבית הכנסת.
