שו"ת עם מרן הגר"ח: מותר לדבר בסעודה?

התיעודים הנדירים האחרונים >>

• לאיזה סיפורים מרן הגר"ח קנייבסקי - "לא מאמין"?
• הגר"ח קנייבסקי מסביר: מתי החזון איש חלק על הראשונים?
• מרן הגר"ח קנייבסקי סיפר: מי הגיע בחלום לבקש מחילה?

בסרטון המיוחד שצולם לפני מספר שנים נראה תלמידו ומקורבו הגדול, הרה"ג רבי אורי טיגר, מציג בפני מרן שר התורה עשר שאלות שנתעוררו לאברכי כוללי "אליבא דהלכתא".

התמלול המלא:

א

ב"שערי תשובה" (רס"י ק"ע) הביא בשם ה"פרישה" שאין חוששים בזמנינו להסיח בשעת הסעודה כיון שכיום אין מסובין או משום דדשו בה רבים, האם אפשר לסמוך בזה להקל לכתחילה או שמא אינו אלא לימוד זכות?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "יותר טוב שלא מפטפטים, אבל אם אחד מפטפט יש לו על מי לסמוך".

ב

היושב בסעודת נישואין וכדומה ויוצא לפתח האולם לדבר מפני הרעש או החום וכדומה, האם נחשב היסח הדעת מהסעודה?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא מסתבר, מסתבר רק כשיצא לגמרי החוצה".

ג

בדין אין משיחין בסעודה כתב ה"משנה ברורה" (סי' ק"ע סק"א) שבין תבשיל לתבשיל מותר לדבר, ויש לעיין באופן שבלע מה שבפיו אבל עדיין אוחז באותו תבשיל האם באופן זה אסור להשיח?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "כל זמן שיש בפיו מאכל שלא ידבר".

השאלה היא אם אין בפיו מאכל

מרן הגר"ח קנייבסקי: "אם אין בפיו מותר לו לדבר".

כי ה"משנה ברורה" אמר דוקא בין תבשיל לתבשיל, השאלה אם זה באותו תבשיל אבל אין לו בפה

מרן הגר"ח קנייבסקי: "אורחא דמילתא".

ד

כתב ב"שולחן ערוך" (סי' ק"ע ס"ג) משיירין פאה בקערה והוא מאכל השמש, האם הוא כענין פאה ולפיכך כשאין שמש אין צריך שיור זה, או שהוא מענין דרך ארץ וזה שייך אפילו כשאין שמש?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא, זה ענין דרך ארץ".

אז גם כשאין שמש צריכים להשאיר?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "כשאין שמש אין שום דבר ולא צריך להשאיר".

אז אין למעשה נפקא מינה בין אם זה דרך ארץ או אם זה ממש כמו פאה, אז אין נפקא מינה אם ככה

מרן הגר"ח קנייבסקי: "זה רק דרך ארץ, זה לא הלכה".

ה

אם מתארח בבית חבירו ומפציר בו לאכול, וזהיר לאכול דוקא מכשרות מסויימת ולא מכשרויות אחרות, ולא מפני שיודע על סרך איסור אלא מפני שאינו מכירם וכדומה, האם זה בכלל "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה" לאכול מזה?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "אם יש לו שאלות שלא יאכל, לא מחוייב".

ואין בזה איסור

ו

מי שבירך בתוך הסעודה על פירות וכדומה, והולך לסיים סעודתו במקום אחר, האם מהני ברכת בורא פרי העץ גם לאכילתו שבמקום השני?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "מסתבר שמועיל".

ז

במה שמקיל ה"חיי אדם" (הובא במשנה ברורה סי' קע"ו סק"ב) לסמוך על ברכת המזון באכל מזונות קודם הסעודה ואוכלם ג"כ בתוך הסעודה, וכן במה שמקילים בפירות כשדעתו לאכול מהם ג"כ בתוך הסעודה שלא לברך ברכה אחרונה, האם זה צריך להיות מאותו המין דוקא?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "מסתבר אפילו לא אותו מין".

אם זה לא אותו מין אז זה לא טוב?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "מסתבר שגם לא אותו מין פוטר".

ח

כתב ב"שולחן ערוך" (סי' קע"א ס"ד) שממשיכין יין בצינורות לפני חתן וכלה, האם מותר להמשיך יין בצינורות לעונג בעלמא שלא במקום שמחת חתן וכלה, וכן לזרוק קליות ואגוזים לשחק התינוקות?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא ראוי אבל מה שנהגו נהגו".

ט

מי שאכל פרי קודם הסעודה ונתכוין לפטור בברכתו פרי שיאכל תוך הסעודה, ושכח ולא אכל בסעודה ונזכר בסוף סעודתו, או שבסוף לא היה לו פרי בסעודה, האם צריך לברך עליו ברכה אחרונה או לא?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "הוא גמר את הסעודה?".

הוא גמר, כן

מרן הגר"ח קנייבסקי: "גמר גמר על זה הוא לא חשב".

אז הוא צריך לברך ברכה אחרונה?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "צריך לברך".

השאלה האם ברכת המזון אולי פוטר את זה, זה השאלה

מרן הגר"ח קנייבסקי: "אבל הוא הרי חשב בסעודה, לא אחרי, אולי כל זמן שהוא עוד לא בירך ברכת המזון זה אולי עוד נקרא בסעודה".

י

"שקדי מרק" כשאוכלן בתוך הסעודה בלא מרק, אחרי המרק או קודם לו, האם טעונים ברכה בסעודה?

מרן הגר"ח קנייבסקי: "לא עושים ברכה".