בתוך כל המבול הגדול ניצב לו אדם אחד מול ג'ונגל שלם ומתמודד עם מצב מורכב המצריך עבודה קשה והתמדה מדויקת, נח איש צדיק, חז"ל מאריכים בדמותו של נח ועל שנות ההכנה בכניסה לתיבה, ועל הכניסה עצמה, וללא ספק כל מעשה תיבת נח חקוקים בפסוקי התורה על שמו של נח "תיבת נח".
מנין היה לו לנח את הכוחות והתעצומות להגיע לגדולה שכזו, בתורה לימדה אותנו שבוע שעבר את הציווי של על כן יעזוב איש.... גם נח התחתן עם נעמה כמבואר ברש"י ובעוד מקומות, מי הייתה אשתו של נח ומה ידוע לנו על מידותיה ואישיותה האמת שאין הרבה בחז"ל, אבל דברי הרמב"ן אור הם לנו: "יש אומרים אשתו של נח היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה, שהיו מעשיה נאים ונעימים. נתכוונו לומר, שהיה לה שם בדורות ההם כי היתה צדקת והולידה צדיקים, ולכן יזכירנה הכתוב ואם כן נשאר לקין זכר מעט בעולם. ואם נאמר שאינה האשה שהוליד נח ממנה שלשת בניו, אם כן אין בזה טעם להזכירה"
אין ספק שבשביל להיות נח עם תיבת נח, נח היה זקוק לעזר כנגדו בעלת אמונה ואופי ייחודי, ואכן כדברי הרמב"ן נעמה הייתה צדקת, והיו מעשיה נאים ונעימים, אשה כזאת היא היכולת של נח במשך שנים כה רבות להטיף אמונה לעוברים ושבים ואז להכנס לתיבה ולהוביל אותה.
היכן צמחה נעמה הצדיקה, באיזה תיכון וסמינר היא למדה, מי היו מעצבי דמותה הרוחנית, איך היא הגיע לדרגת צדקות כפי שהרמב"ן מביא בשם חז"ל שהיו מעשיה נאים?
לנעמה היו התמודדויות קשות כבחורה, חייה לא היו צפונים בבית קדמון מבודד מהעולם, נעמה עברה התמודדויות לא פשוטות, עצם לידתה היה פלא גדול וסביר להניח שלא לרצון אביה למך, כפי שמופיע ברש"י בפרשת בראשית שצלה אמה לא הייתה אמורה ללדת ולכך התחתנה שלא על מנת להוליד (ועיין בפסיקתא בראשית פרק ד' שזה היה על כורחו בגזירת עליון שצלה כן תוליד), וכאשר נעמה גודלת היא ניכרת בחיצוניות החריגה שלה ביופי, כפי שמופיע בחז"ל מדרש אגדה בראשית פרשת בראשית פרק ד "ואחות תובל קין נעמה, חכמינו ז"ל אמרו נעמה שהנעימה בסוף מעשיה, שבקשו מלאכי השרת לתעות אחריה וברחה מפניהם"- נעמה עוברת התמודדות ונצרכת לכוחות נפש כדי לא ליפול ברשת של אלו הרוצים לפגוע בה ובדרגתה ובקדושתה.
מי מעניק לנעמה את כוחות הנפש הללו, מאין היא נבנית? מאין היא צומחת לנעמה שנעימים מעשיה, כזו שנח מתחתן איתה וכפי המופיע בפסיקתא "כיון שצפה שעתידין אבות העולם לצאת ממנו, התחיל להזדווג עם אשתו, הוא שאמרנו למעלה כי נעמה אחות תובל קין היתה אשת נח, שהיו מעשיה נעימים, לכך נאמר אלה תולדות נח" נח יודע שעתידים לצאת ממנו אבות העולם... והוא מחפש פרטנרית ברמה המתאימה לזה ולא בכדי הוא מגיע לנעמה ואכן היא עזר כנגדו.
התורה בבראשית ד' כ"ב מספרת על לידתה של נעמה "וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה" היו שטענו שנעמה זו איננה אשת נח אך כאמור הרמב"ן כבר הפריח טענה זו, התרגום יונתן לפסוק זה מרחיב את היריעה ומגלה לנו קצת יותר על אישיותה של נעמה "ְצִלָה אַף הִיא יְלֵידַת יַת תּוּבָל קַיִן רַב לְכָל אוּמַן דִידַע בַּעֲבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וְאַחְתֵיהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה הִיא הֲוַת מָרַת קִינִין וְזִמְרִין:" תרגום דבריו: "וצילה גם היא ילדה, את תובל קין אדון לכל אומן שידע בעשיית נחושת וברזל ואחות תובל קין נעמה היא היתה בעלת קינות ושירה"
לנעמה הייתה נפש אומנית, היא הייתה בעלת קינות ושירה, התרגום חושף לנו את פנים אישיותה העלומה של נעמה שחז"ל מעידים שמעשיה נאים והיא צדקת... מתרגם התנא יונתן את הפסוק ברוח קודשו , נעמה הייתה בעלת קינות ושירה, פעמה בה בתוכה נפש אומנית גבוהה, זה סוד הנפש של העזר כנגדו של תיבת נח על כל המשתמע מכך.
התורה וחז"ל לא מספרת סתם סיפורים, התורה מלמדת אותנו אורחות חיים, לתורה יש מסר בארבע מילים הללו "ואחות תובל קין נעמה", נעמה מצליחה לממש את אישיותה כפי שהיא, לא באילוף ולא בלמידת מקצוע כללי, ולא בקבוצה ולהיות כמו אחרים, נעמה גדלה לאישיותה בגלל שהיא ממשת את יכולותיה שלה שבורא עולם העניק לה, היא לא לומדת את המקצוע שהשכנה שלה לומדת, וגם לא בודקת איזה מקצועות יש בהצעה ומתכווננת אליהם, נעמה מביטה עמוק אל נפשה פנימה, ושם היא מוצאת את נפשה האומנת הכותבת שירה וקינות, ומטפחת תכונה זו שמובילה אותה למימוש עצמי עד כדי דרגת צדיקות ונעימות המידות, וגם חוסן מפני זרים המנסים לפגוע בה, כל זה בה בזכות דבר אחד בלבד, מימוש יכולותיה ופיתוח אישיותה.
ודאי רבים ירימו גבה, ויחשבו שדברים אלו אינם דברי קודש ומקום בהשכלה או בתנועות נוער שאינם לרוח חכמינו, אך הדברים נלקחו מתוך דברי רבי דוד בן יוסף קמחי המכונה הרד"ק שכולנו מכירים, וכידוע שהיה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה, זאת אומרת שהרד"ק הוציא את דבריו כדלקמן מתוך דקדוק הכתוב-
רד"ק בראשית פרק ד "ואחות תובל קין נעמה - למד שלא היה לו אח כמו ליבל, אלא אחות היתה לו ושמה נעמה. ובדרש (ב"ר כ"ג) כי אשת נח היתה וקראה נעמה שהיו מעשיה נאים ונעימים. והיה הספור הזה להורות כי האומניות והמלאכות לא היו בטבע בני אדם הנוצרים ראשונים בכלל שהיו יודעים בשכלם כל המלאכות והחכמות, אלא בטבע פרטי הנולדים בעת היצירה, כי בכל אחד טבע נבדל בעת היצירה ומוטבע בחכמה אחת ובאומנת אחת יותר מאחרת וישתוקק אליה בגדולו ובהתלמדו בה ידעה בקלות מהרה יותר מאחר, וכל אחד לפי טבעו ולפי התלמדו"
לכל אחד יש טבע נבדל בעת היצירה ומוטבע בחכמה שונה מחברתה והוא משתוקק לזה, ואם הוא יתלמד אותה הוא יידע אותה בקלות יותר מאחר ולכל אחד יש טבע שלו, נעמה הייתה אומנית מוזיקיה, וכאשר היא גילתה את יכולותיה אלו בתוכה היא הצליחה לפתח את אישיותה לבד מעצם המקצוע גם בחייה הרוחניים, הבית יעקב שלה היה לימוד מוזיקה, חוסנה הרוחני היה לימוד נגינה, התקנון בית סיפרי שלה היו התווי נגינה, וטורי כתיבת השירים והקינות היו הדיפלומה שלה.
השבוע זכיתי לפגוש את אחד מגדולי ראשי הישבות שבדור ה' יאריך ימיו בטוב וברפואה שלמה, לאורך רוב השיחה מה שהעסיק את אותו גדול וענק בתורה היה מה יהיה עם הבנות הנושרות, נכון שיש כאלו שעסוקות בזה, אבל זה לא מתחיל להיות מספיק, "לו היה להם סיפוק במה שהן לומדות הן לא היו מגיעות לזה" אמר לי ראש הישיבה שליט"א, קטונתי מלהטיף מוסר למנהלי/ות סמינרים ובתי ספר, אבל מה שכתוב פה בתורה, בפסיקתא, ברמב"ן, ובתרגום יונתן, וברד"ק, מספר את סיפורה של נערה שנולדה לאבא שלא בטוח רצה בה, והיא גודלת עם ניסיונות לא קלים, אבל היא מתמודדת וגוברת על הכל רק בגלל שהיא ממשת את עצמה, עד שהיא מקבלת את תעודת חז"ל על גדולת אישיותה.
לא ניתן להתעלם ממה שכתוב פה, ישנם בתורה 4 מילים שמגלות את הסןד הפנימי של היכולת והכוח להנהיג את תיבת נח, יש פה את "אחות תובל קין נעמה" מאוד ברור לנו הצורך לשמור על "תיבת נח" של דורנו קרי עולם התורה, השאלה היא מה קורה עם "תיבת נעמה" שהוא הסוד של תיבת נח, כל עוד נמשיך להשקיע את כוחנו בתיבת נח ונתעלם מצרכי מימושה של נעמה, אנו אוחזים במצג שווא והתעלמות אמיתית מצרכי דורנו שאולי פחות נעים לנו להתעסק איתם ולהודות בצרכיהם.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין