בגיל 17 היא נישאה לבנו הצעיר של מרן הרב עובדיה יוסף, חמש שנים אחרי בני הזוג עברו להתגורר במעונו של הרב ברחוב הקבלן 45, והיא הפכה לאשה הקרובה ביותר למרן זצ"ל. הרבנית יהודית יוסף היא האורחת שלנו באחד על על אחד.
קטעים מהריאיון
המפגש הראשון עם מרן זצ"ל: "המפגש הראשון שלי עם הרב היה לפני שלושים ושלוש שנה, כשהכרתי את בעלי הגעתי לפגישת היכרות עם ההורים של מי שעתיד להיות בעלי, מאוד נלחצתי לפני כן, אבל הופתעתי, הוא נתן לי להרגיש הכי טוב שיש, שאל כמה אחים יש לי ומה אני לומדת".
הזיכרון שהולך איתך יום יום מהרב עובדיה יוסף?
"לפעמים היו לי בקרים עם קצת דכדוך, תוך שניה הייתי פותרת את זה, הייתי הולכת לרב ואומרת לו 'הרב, היום לא קמתי עם מצב רוח טוב אני צריכה ברכה', הרב היה נותן ברכה והיום הזה היה הולך הכי טוב שיכול להיות.
"צרותיהם של האנשים היו מצערים אותו בצורה יצאת מהרגיל, הוא היה יכול אחרי שבוע להיאנח ולשאול 'מה עם פלוני אלמוני, מה יצא בסוף"?".
עד כמה הרב היה מעודכן במה שקורה במדינה?
"קודם כל הוא היה מקבל את עיתון 'המודיע', 'המבשר', אחר כך היה את 'יום ליום', וקורא את הכל, רדיו הוא היה שומע חדשות, הוא היה מכוון את הארוכה שלו לזמן של החדשות, הוא היה מעודכן, לפעמים הוא היה מעדכן אותי".
חמש שנים אחרי החתונה זכית לשמש את הרב עובדיה, הרגע שהבנת - 'אני הולכת לגור עם הרב עובדיה'?
"הקושי היה בפטירת הרבנית, הייתי מאוד קשורה אליה, ובזה התעסקתי. לא הבנתי את המשמעות של לגור עם הרב עובדיה, הייתי תמימה מאוד, בפרשה עם אריה דרעי התחלתי להבין לאן נכנסתי".
ההכרות שלנו עם הרב עובדיה זה כגדול הדור, את מכירה את הרב עובדיה כאיש המשפחה לא רק כגדול הדור
"כל מי שהגיע הרגיש את החמימות, אז תתאר לך מה זה כאבא סבא וחם. כשהרבנית נפטרה לא ידענו איך לנהוג בבית, יש לנו ילדים, באתי לבעלי בהצעה שבשבתות נשלח את הילדים למשפחה שלי, גם הילדים ישמחו וגם לרב יהיה שקט.
"שבת ראשונה אנחנו עושים את זה, הרב היה מצוברח ולא אומר מילה, שבת שנייה גם, בשבת השלישית אמרתי לבעלי 'זה לא הגיוני, אתה חייב לשאול אותו מה קורה', בעלי שאל אותו 'למה אתה כזה מצוברח, אתה אפילו לא מדבר איתנו, מה קרה'?
"ואז הוא התפרץ ואמר לנו 'אני כועס עליכם, בשבילי הילדים זה החיות, הם נותנים לי לחיות, ובשבת שכולנו סביב השולחן אתם לוקחים אותם ממני? מאותו שבת הילדים לא ידעו מה זה לצאת.
"לפני כל מבחן הילדים היו באים אליו לקבל ברכה, ישר כשחזרו הביתה הוא היה שואל 'נו, איך היה המבחן'? ואם היו מקבלים 98 הוא היה שואל 'מה לא יכולת לקבל מאה'? היינו אומרים לו 'הרב עובדיה יש רק אחד'".
הייתה לך אחריות על בריאותו של הרב עובדיה, אני לא יודע כמה אנשים היו יכולים לעמוד באחריות כזו שעל הכתפיים שלהם, אחריות על אדם שהוא המנהיג הבלתי מעורער של רוב ציבור שומרי המסורת
"זו שאלה מאוד מהותית, זה משהו שלקחנו אני ובעלי על עצמנו, לא הייתי ישנה בלילה, האחריות שחס ושלום אם הוא היה נופל, או אם הוא היה מקבל הצטננות קלה, היינו נכנסים ללחץ.
"בלילות היינו צופים בו בלייב ואת הווליום היינו שמים על 90 בשביל לשמוע את הנשימות שלו, הרב בקושי היה ישן, וגם בקימה שלו הייתי צריכה להיות מפוקסת, כי לפעמים הוא היה מפספס משהו בירידה מהמיטה, כשהגיסות שלי היו מחליפות אותי בשבתות שהייתי יוצאת הם היו אומרות לי 'אנחנו ישנות אחר כך שבוע".
הרב היה מעודכן ברעש שהיה נוצר מההתבטאויות שלו בשיעור השבועי?
"בוודאי, הוא היה חייב להיות מודע, אבל בסוף מה שהרב חשב שצריך לדבר - הוא דיבר".
לצד הזכות הגדולה הייתה לא מעט ביקורת על השליטה שלך בש"ס
"אמרתי לרב שהייתה לי ולבעלי הזכות להיות השכפ"ץ שלו, אני חושבת שהיום במבט לאחור אנשים יודעים את האמת מצוין".
סביב כל האירוע של מינוי אריה דרעי לראשות ש"ס והטענות של כל צד, היית שם בזמן אמת..
"הבאנו לרב את התמונה שהציבור מעוניין בשלום. אמרנו לו שלאריה נגמר הנושא של הקלון והוא יכול לחזור, והציבור מעוניין בזה ורוצה שלום - אתה צריך להיות קשוב לזה, הרב אמר את מה שאמר ואני הזכרתי לו משפט שהוא אמר לפני הרבה שנים ש'ברגע שאריה יוכל לחזור - הוא יחזיר לו את הפיקדון".
היו רגעים של פרידה שלכם עם הרב?
"בוודאי, הייתה את הפרידה בשבת לפני שהרדימו אותו, זה היה הרעיון הטוב ביותר שהוא יישאר בשבת בבית, אמרתי לבעלי בשבת בצהריים ש'הרב רגוע, לך לישון צהריים', הוא אמר שזה רעיון טוב אבל תבטיחי לי שאת לא מסתובבת, את ליד אבא שלי. באמת הייתי ליד הרב ופתאום אני שומעת שהוא קורא לי, שאלתי אותו 'מה הרב צריך'? הוא אמר 'אני לא צריך שום דבר, רק להודות לך על כל השנים שטרחת ועשית עבורי, ואני רוצה שלא תחשבי לרגע שלא ידעתי במה זה כרוך שבאת וגרת איתי בבית, אני הבנתי יופי למה הוא מתכוון, וישר הדמעות מתחילות לרדת, אמרתי לו שהרב עוד יישאר איתנו, הוא ביטל את דבריי עם היד ואמר - 'לא'.
"מבעלי הוא נפרד ביום שני רגע לפני שקרסה לו הריאה, הוא אמר לו 'אבא זה הזדמנות שאני רוצה לבקש מחילה שאולי לא טיפלתי בך כראוי, אולי הייתי צריך לעשות יותר, ואז הרב אמר לו - 'אתה צריך לבקש ממני סליחה? אני זה שצריך לבקש סליחה, בזכותך ישבתי וכתבתי והוצאתי ספרים, בזכותך ישבתי ולמדתי בשקט, ואני מודה לך על הכל, בעלי נורא התרגש, נישק לו את היד, ואז הרב לקח את הראש שלו והתחיל לנשק אותו במצח, ותוך כדי שהוא מנשק אותו במצח הוא פתאום נותן צרחה, ואז קרסה הריאה".
עברת שנה לא קלה, מאירוע מוחי ועד ניתוח לב פתוח
"זה התחיל ממפרצת בראש, ואחר כך אירועים מוחיים, ואחר כך ניתוח לב פתוח, ובשנה הזאת הכי היה מורגש לי החיסרון, שנכנסתי לחדרי ניתוח תמיד ידעתי שהרב איתי ולא יקרה לי שום דבר, הרב אמנם לא היה איתי פיזית, אבל בחדר של הניתוח לב פתוח הרופא אמר שזה ניתוח של כמה שעות, אחרי שעתיים ומשהו הוא יצא לבעלי ואמר לו 'לא יודע, הכל הלך לי מהר', אז אני יודעת שהרב היה איתי ביחד והתפלל עלי ושומר עלינו מלמעלה".