לפני 58 שנה, ביום ד' דחוהמ"ס, 1963, החזיר נשמתו לבוראו - ר' יעקב דב בן ר' עקיבא תלמוד ז"ל.
"קומפוזיטור החצר", "מוצארט של החסידים", "בטהובן של השירה הדתית", היו רק חלק מכינוייו של מי שהלחין בגאוניותו כ-1,100 יצירות, שהיוו את אבני היסוד של המוסיקה החסידית.
כמי שלא למד מוסיקה ולא ידע צורת תו מהי, הקדיש ר' יענק'ל תלמוד, כ-70 מתוך 80 שנות חייו לייעוד אחד בלבד: "להרבות שמחה בישראל".
את יצירותיו היה מחבר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים, בכל שנה יותר מ 20 יצירות חדשות, כמצוותו של האדמו"ר - "שירו לה' שיר חדש".
כל חייו נשאר נאמן לאדמו"ר ולחצר גור. הוא דחה על הסף הצעות להלחין לגורמים אחרים, הצעות שהיו עשויות להביא לו מוניטין רב ובצדן סכומי כסף אדירים.
את רוב יצירותיו הקליט ופרסם החזן דוד ורדיגר, אך הראשון, שהקליט את יצירותיו של תלמוד, היה החזן בנימין אונגר, שעם מנצחו בבית הכנסת 'בית-אל' בת"א - יהודה סרברניק, שילבו את ניגוניו בתפילות.
אחת מהיצירות הללו היא היצירה "יהי רצון" מתוך ברכת החודש שנברך מחר. יצירה שנכתבה במקור על המילים: "אנא ה' הושיעה נא" וחוברה בשנת תשי"ח. סרברניק ביקש לגוון ולהביא לקהל יצירה שונה בכל חודש, אך לאחר ביצוע יצירה זו בעיבודו, הקהל לא היה מוכן להחליפה בשום אופן.
את העיבוד התזמורתי ל "יהי רצון", כתב אבא לפני 20 שנה בדיוק עבור החזן ישראל רנד. בקונצרט הגאלה, שקיימנו בשנת 2017, צירף אבא לישראל רנד את החזן שי אברמסון לביצוע ראשון ומיוחד של "יהי רצון" כדואט.
ר' יענק'ל, שלא היה מעוניין בהפצת ניגוני גור הקדושים, סירב שיוקלטו בתקליטים. לאחר לחצים רבים, הוא זה שקבע כפשרה את המינוח, שהודפס ע"ג התקליטים: "אין להשמיע בשבתות ובחגים!".
ידוע על מו"ל, שהציע לקנות מאות מתקליטיו, אולם מחשש שיקנו אותם חובבי חזנות שאינם דתיים וינגנו אותם בשבתות ובחגים, לא הסכים ר' יענק'ל לעסקה שהייתה מכניסה לו הון רב.
יהי זכרו ברוך!
שבת שלום וחודש טוב!