מממשים האיום: מעונות היום יחלו בשביתה

לצד ארגוני מעונות היום בפיקוח הגדולים בישראל; אמונה, ויצ"ו, נעמ"ת, נשי חירות ישראל, שהודיעו על דרישתם לשבת לשולחן משא ומתן, הצטרפו לדרישה גם מעונות בפיקוח במגזר הערבי, של עמותת ינבוע המפעילה 157 מעונות יום הפרוסים בכל רחבי הארץ.

העיצומים, מהיום עד יום שישי, כוללים את פתיחת שערי המעון בשעה עשר בבוקר בלבד. ביום ראשון, כאמור, תחל שביתה ללא הגבלה בזמן, אלא אם יענו לדרישתן ויתיישבו למשא ומתן.

"הממשלה כופה עלינו לפתוח בשביתה, בסירובה לנהל איתנו משא ומתן", נמסר מהמטפלות המחנכות וראשי ארגוני מעונות היום. "ממשלת ישראל מתנערת מאחריות על החינוך לגיל הרך ומזניחה אותו.

"פנינו לשרת הכלכלה ולשר האוצר לשבת איתנו לפני כניסת החג השני לשולחן משא ומתן על מנת למנוע את העיצומים והשביתה ולצערנו עד לרגע זה טרם קיבלנו התייחסות. במקום לחבק את הילדים אנו יוצאים להיאבק על עתיד חינוך הגיל הרך. מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים עקב השכר הנמוך, התנאים המורכבים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בשלטון המקומי - זו הפקרות".

במעונות היום מועסקות למעלה מ-16,000 עובדות בפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד. במרבית ממדינות ה-OECD ישנו חוק חינוך חינם או מסובסד משמעותי לגילאי לידה ועד גיל 3, בעוד בישראל אף גורם בממשלת ישראל אינו לוקח את הנושא ברצינות והגיל הרך נמצא בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה. מצב זה מכניס לסחרור כלכלי, חברתי, תעסוקתי הורים רבים.

על פי נתוני ה-OECD, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%, כמחצית ממוצע ה-OECD.

בישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה ב-OECD.

ביחס בין מספר המטפלות לתינוקות עד גיל שנה במעונות בישראל עומד על 6:1 (עד גיל שנתיים 1:9 ועד גיל 3 - 1:11), כלומר, על כל שישה תינוקות ישנה מטפלת אחת. במדינות ה-OECD היחס עומד על 4:1, כלומר, על כל ארבעה תינוקות ישנה מטפלת אחת. במילים אחרות, ישנו פער של 50% בכוח האדם הנדרש בכדי להשוות למדינות המערב.

משרד החינוך העריך בעבר כי על מנת להשוות את היחס האמור נדרשת השקעה נוספת של כ- כ-1.4 מיליארד שקל בשנה.