דף יט
*ההקרבה ביו"ט.
א. ההקרבה ביו''ט לב''ש מביאים שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות ולב''ה מביאים שלמים ועולות וסומכין עליהן, ומפרשינן במאי פליגי ומ''ט 1. לרבי יוסי בר''י פליגי בסמיכה על שלמי חובה של חגיגה ושמחה, דב''ה ילפי משלמי נדבה דמצוין ועולת חובה דכליל וב''ש לא ילפי ולדידהו קרא כמשפט אתי לרבות סמיכה בעולת חובה. 2. לרבי יוסי לב''ה בתכף לסמיכה שחיטה ולב''ש סומך מעיו''ט, אבל לכו''ע יש לסמוך על שלמי חובה. 3. הקרבת עולת ראיה ביו''ט, ב''ש ילפי שנאמר וחגותם רק חגיגה ולכם למעט של גבוה וב''ה ילפי שנאמר לה' וזהו כל דלה', ומייתו ק''ו משבת שאסורה להדיוט דמותרת לגבוה ק''ו יו''ט שמותר להדיוט או דבשבת כירתך סתומה וכירת רבך פתוחה ק''ו ליו''ט וכן שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקן, וליכא למיפרך מנדרים ונדבות דקסברי קרבים ביו''ט או שאין קבוע להם זמן משא''כ עולת ראיה, ובזמן בבא בן בוטא קבעו הלכה כב''ה ויותר לא ערערו כלום. 4. פליגי האם לב''ה מקריבים שלמי נדרים ונדבות ביו''ט או דלכו''ע אין מקריבים, ואם עבר ושחט זורק את הדם ע"מ להתיר בשר באכילה ולרבה בר''ה ע''מ להקטיר אימורין לערב ואיכא בינייהו נטמא הבשר, ובעצרת שחל בשבת ששחט את הכבשים שלא לשמן זורק את הדם רק בדיעבד דשבות שבת חמיר מיו''ט.
שאלות לחזרה ושינון
א. מח' ב"ש וב"ה בהקרבה ביו"ט במאי פליגי ומ"ט (4)