לפני כמאה עשרים שנה, אברהם רייזן מנציגי 'המשכילים' של אותו הדור, כתב סיפור המלווה את חג הסוכות של זוג מבוגרים חסרי אמצעים המתגוררים בעיירה רחוקה, הבעל בזיעת אפיו ובמעט הכסף שיש לו מקושש עצים וקצת ענפים כדי לבנות סוכה קטנטנה כשרה לכבוד החג. במהלך הארוחה - אשתו של היהודי חוששת מפני מזג האוויר הקיצוני שפוקד את העיירה ומעירה לבעלה על כך שהרוח תיכף תפיל את הסוכה.
הבעל בתגובה נוזף קלות באשתו ואומר לה את המשפט הבא:
די סוכּה וועט שטיין יאָרן לאַנג // הסוכה תעמוד שנים רבות;
פֿיל ווינטן עס ברומען, // הרוחות תַּרְעֵשְׁנָה,
פֿיל וועלטן עס קומען, // פעמים רבות עוד תבואנה,
די סוכּה וועט שטיין יאָרן לאַנג'. // אבל הסוכה תעמוד לעולם'.
למרות זהותו של כותב הסיפור, המילים אומצו ע"י החסידויות והפכו להיות חלק אינטגראלי משירי החג, מכיוון שפרוש השיר הוא בעצם סיפורה של היהדות כולה מעתה ועד היום, בכל רגע ישנם רוחות זרות המנסות למוטט את הסוכה האישית שלנו, להסיט אותנו מהדרך בה אנו הולכים. אבל אנחנו כאן כבר 2000 שנה ושום רוח לא תפיל אותנו כמו הסוכה שתעמוד לעולם.
הזמר והיוצר אִיתַּי עמרן, חסיד חב"ד, שהוציא כמה שירים מצליחים בשנה האחרונה, מתמודד לראשונה ובהצלחה רבה עם הגשת שיר באידיש. הניגון המרגש הזה שרד כמו הסוכה מאב לבן, בעיקר בגלויות אשכנז, והביצוע האידישאי שלו מקבל ליטושים מסולסלים של אִיתַּי עמרן.
כמה סמלי, הניגוד – בין האידיש המקורית, והסלסול עם השורש התימני שאי אפשר להתעלם ממנו, עם שורת התשובה בעברית – בלשון הקודש - 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת' - מסמלת את אחדות עם ישראל בסוכה אחת: ספרדים, אשכנזים דוברי אידיש ותימנים בסלסול מסלסלים. כולנו יושבים בסוכה בת אלפיים שנה. הגלות, רוחות הפירוד והכפור - לא ינצחו אותנו.
מי שיזם את הרעיון לבצע את השיר הוא ר' משה כהנא הי"ו, בנו של הרה"ח ר' חיים כהנא זצ"ל שהיה חסיד אמיתי וצנוע ומוותיקי כפר חב"ד, שהיה שר את השיר בדבקות רבה ובהתעלות, מידי שנה בליל ראשון של חג הסוכות, עם המון ציפייה לגאולה קרובה.
אִיתַּי עמרן: "היום יותר מתמיד, הניגון הזה הופך רלוונטי. הדו שיח של הבעל ואשתו בסוכה, כשרוחות הזמן מאיימות למוטט את האחדות בעם ישראל, והביטחון שקרשי הסוכה ומעט הסכך ינצחו – זה הסיפור של דורנו. אני רואה בכך שליחות לאחד את עם ישראל תחת סוכה אחת – סוכת השלום ואחדות ישראל ללא תנאי."
"תומר מתנה שמלווה את איתי בהפקת אלבום הבכורה שלו עיבד את השיר בצורה אומנותית כל כך, כאשר ברקע מצטרפים צלילי ההקשה של רפי חברוני המוסיפים נופך חשוב ומשמעותי לתוצאה הסופית. הזמר חיים שלמה מאייעס לקח חלק חשוב בשיר בכדי לבצע את המילים באידיש בהגייה המדויקת".