אחת התופעות בעולם הישיבות שמעוררת דיונים סוערים היא תופעת ה"סידור מלא", קרי, בחורי ישיבות שמקבלים דירה כחלק מעסקת השידוך, כשבתמורה הם מבטיחים לשקוד באוהלה של תורה. בדרך כלל מדובר בבחירי בניו של עולם הישיבות, אך עדיין, העובדה שה'שווער' לעתיד ייאלץ להתגלגל בשארית חייו בין גמ"חים עבור כך, מצליחה להרגיז רבים. אלא שלאחרונה צומחת לה תופעה חדשה והיא מרנינה במיוחד.
"החל מהשנה האחרונה, אין סיבה אמתית לאף בחור לדרוש דירה", הצהיר באוזניי מתווך דירות בעירי, והצליח לעורר את סקרנותי. "עד השנה האחרונה רכישת דירה לחתן יכלה להיות הגורם שישאיר אותו בבית המדרש - והחל מהשנה האחרונה מדובר בקופת חיסכון בלבד", הוא המשיך לגרות את גלגלי מוחי.
"תראה", הוא אומר לי. "הרי מה הסיבה שכל השנים נתנו לבחורים דירות? כדי שהבחור יוכל להמשיך ללמוד אחרי החתונה. בעבר כשנתת לאברך דירה חסכת לו תשלום של כמה אלפי שקלים בחודש, שיכלו בקלות להכריע את הכף לטובת המשך לימודיו ב'כולל', ולהוריד חלק משמעותי מעול הפרנסה. מה קורה היום? מחירי הדירות זינקו ברמה דרסטית - קח בחור מחברון שקיבל 800,000 שקלים, הוא לא ירצה לרכוש דירה בעפולה. הוא יקנה דירה בבית שמש בסכום ממוצע של כ-1,450,000 שקלים. סכום המשכנתא שהוא ישלם דיי זהה לסכום השכירות שהיה עליו לשלם אם הוא לא היה מקבל דירה. אז מה ההיגיון בלתת לו דירה? כדי שדמי השכירות לא ילכו לפח? הוא אשר אמרתי - מדובר בקופת חיסכון בלבד...
מנחם, (28) הלך עם זה כמה צעדים קדימה: "כשהייתי בשידוכים ההורים שלי ביקשו עבורי סכום צנוע יחסית - 300 אלף שקלים. סכום שנחשב לסכום שמקבל בחור בינוני ומטה, אך ההורים שלי אינם תאבי בצע וגם את הסכום הזה הם לא העלו כ'דרישה'. לפני שהתחתנו הרעיון של רכישת דירה לא עלה על הפרק, וחודש אחרי החתונה הבנתי שחמי הולך למשכן את דירתו בכדי לתת לי את הסכום שאותו הוא התחייב. זה זעזע אותי. ההבנה שמהיום והלאה ה'שווער' שלי יהיה 'בעל חוב' רק כדי שאוכל לרכוש דירה להשכרה בצפון שתסייע לי לשלם את דמי השכירות לא התיישבה על ליבי. הודעתי לו חגיגית שיש פה 'מקח טעות' - אני חשבתי שיש לו את הסכום הזה באיזושהי קופת חיסכון, אך לא חלמתי שהוא הולך לשעבד את דירתו ל-20 שנה כשאני יודע שהוא בקושי מצליח לסיים את החודש. אמרתי לו שאם הוא רוצה אני מוכן שיסייע לי לשלם את תשלום דמי השכירות בחודשים שבהם הוא יצליח להשיג את הכסף, אך בשום פנים ואופן לא אסכים שימשכן את דירתו בשבילי.
"אני יודע שהרבה אנשים יחשבו שעשיתי מעשה שראוי להערצה, אבל בשבילי זאת בכלל לא הייתה שאלה. אני לא מוכן להרוס את חייהם של משפחתה היקרה של אשתי רק בכדי לחסוך כמה שקלים. חברים שלי גם שאלו אותי אם אני לא מרגיש החמצה על כך ש'הפסדתי' כמה מאות אלפי שקלים - סכום שאוכל לחסוך אולי ב-15 שנה... אמרתי להם שמעולם לא חייתי בתחושה שמגיע לי משהו, ולכן אני גם לא מרגיש שהפסדתי. להפך - הרווחתי את בריאותם של משפחתה של אשתי", הוא מסיים.
יעקב, (35) מגיע ממשפחה 'חוצניקית', ולמרות שהוא למד בישיבה שהבחורים שלומדים בה נודעים בדרישותיהם הגבוהות, הוא ידע תמיד שהוא לא 'ילך בתלם' ולא ידרוש דירה, כשאבא שלו מאז ומעולם נהג להצהיר שהוא לא מוכן 'לדרוש' עבור הבנים שלו. "אין שום סיבה שישלמו עליי סכום כזה, ואני אצטרך לשלם אותו על הבת שלי. יותר קל לי לדעת שאומנם לא קיבלתי מאות אלפי שקלים, אבל מנגד לא אצטרך לשלם סכומי עתק בעוד 20 שנה", הוא אומר לנו. "כשהייתי אברך ההורים שלי ושל אשתי סייעו לנו בתשלום שכר הדירה למשך כמה שנים, וזה באמת החזיק אותי בכולל, והיום ב"ה אשתי מסודרת עם פרנסה מכובדת מאד.
"אני יכול לומר לך שכמעט כל החברים שלי שקיבלו סכומים גדולים, רכשו דירת 3 חדרים קטנה באזור המרכז, כשלאחר כמה שנים כשהמשפחה גדלה הם נאלצו להחליף את הדירה בגדולה יותר ולהוסיף סכום גבוה מאד, כך שבכל מקרה הם נאלצו למצוא מקורות פרנסה נוספים ולהסתמך עליהם. אגב, עד היום ההורים של אשתי מסייעים לנו בשמחה ומהווים מעין "רשת ביטחון כלכלית", כשהם נותנים את הכסף מתוך שמחה ואכפתיות, ולא מתוך כניעה לדרישות וחוסר ברירה".
לעומת זאת הסיפור של שלוימי (25) התחיל בצורה שונה לחלוטין. "בתור בחור היה לי חשוב מאד לקבל דירה. אתה מכיר בן אדם אחד בעולם שתיפול לידיו הזדמנות לקבל דירה בקלות והוא לא יקח?! הציעו לי הצעות מאד טובות, חלקן ממשפחות מבוססות מאד שהציעו דירות בערים הגדולות. בסופו של דבר השתדכתי עם בחורה מאד מיוחדת כשאבא שלה מבטיח לתת לי דירה שלימה בשכונה יוקרתית בירושלים, והעתיד נראה מבטיח. אחרי החתונה ביקש אחד מהגיסים להיפגש איתי והוא אמר לי ש'לשווער' יש איזושהי הפרעה, ואין לו שום יחס הגיוני לכסף. כשהוא שומע הצעה של בחור ישיבה מיוחד הוא מסתנוור, והוא יכול להבטיח סכומי כסף אדירים מבלי שיש לו מושג מהיכן לשלם אותם. 'אם ה'שווער' ידע שדיברתי אתך הוא יראה את זה כבגידה, ולכן לא שוחחתי אתך לפני החתונה', הוא אמר. 'אני גם לא אקבל בשבילך החלטות קשות, אבל אני רק יכול לומר לך שלמרות שה'שוויגער' מרוויחה יפה מאד, אין להם חסכונות בכלל, וכשאני הייתי בסיטואציה שבה אתה נמצא ויתרתי על הדירה ואני מקבל דמי שכירות כבר שנים ארוכות'.
"הרגשתי שהשמים נפלו עליי, הרגשתי כמו מי שהפסיד סכום כסף עתק ברגע אחד, אבל הבנתי שאם אני מתעקש לקבל את מה שהובטח לי אני 'קובר' את המשפחה של אשתי בעודם חיים. וויתרתי על הדירה, היום אני מקבל דמי שכירות חודשיים כשלפעמים אני רואה שקשה להם לעמוד גם בזה ואני לא מבקש כלום. אני משער שכשאהיה מבוסס מספיק, אפסיק לחלוטין לקחת מהם דמי שכירות. במבט לאחור - אני לא מרגיש שהפסדתי משהו. מקסימום תהיה לילדים שלי פחות ירושה לריב עליה", הוא מפטיר.
ומחתנים שדורשים 'דירת עראי' - למחותן שנתן 'דירת עראי'
אחד המקרים הכאובים שקרו באחת מהערים החרדיות (וכנראה שקרה יותר מפעם אחת...), היה כשה'שווער' התחייב חגיגית במעמד ה'תנאים' לתת לזוג דירה ששייכת לו זה מכבר - דירה בת 4 חדרים בשכונה חרדית מבוססת. לקראת החתונה הוא העניק בחגיגיות את המפתח לזוג המאושר, כשהזוג נכנס לדירה ומגלה דירה יוקרתית ביותר המרוהטת במיטב הריהוט העדכני. לאחר שעברה יותר משנה מהחתונה, כשהזוג חי בדירה על מי מנוחות, התדפק על ביתם יהודי שהציג את עצמו כבעל הדירה, ודרש מהם לשלם את דמי השכירות לשנה הקרובה...
לתדהמתם התברר שה'שווער' כלל לא רכש עבורם דירה, אלא שכר עבורם דירה מרוהטת לשנה תמימה, כשהוא טוען שהדירה שייכת לו. מיותר לציין איזו מהומה התעוררה כשהשקר התגלה, ושלום הבית הופר. מעניין לציין שדווקא החתן החליט שהוא מוחל על העוול שנגרם לו, ומבין לליבו של ה'שווער' שפעל מתוך יאוש כשלא היה מסוגל עוד לראות את בתו יושבת בביתו ושערותיה מלבינות, כשאין לו מקור הכנסה שיאפשר לו לשלם את הסכום הנדרש לשלם עבור חתן בן עליה.