הקבינט הביטחוני לענייני רווחת האסירים התכנס לראשונה מזה עשרות שנים. האבק שהצטבר על הקלסרים העבים נוּעַר וכוסות קפה שחור מהבילות נמזגו שוב בחדר המרווח במשרד הביטחון.
סביב השולחן העגול התקבצו טובי המוחות וענקי הרגש, אלו עמדו על רגליהם כשיו"ר הוועדה מר מבאס נכנס כשבִּטנו לפניו וחיוכו על פניו.
"אהלן וסהלן ערב סבבה", פתח כממתיק סוד.
לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן
"ערב מצחיק גם לך" ענו לו החברים במקהלה עליזה מהולה בפחד מפני הבאות. "מה הערב"? לא יכלו עוד להתאפק.
מאז שקבלו את האס אם אס הבוקר לבוא לפגישה הבהולה בערב הם לא יכלו לעצום עין, זה הרס להם את כל השְנַ"צ. בכלל, מאז שבן המיעוטים החל להחזיק בשתי ידיו חזק בהגה השלטון, ובפרט מאז שהחל להעביר גם הילוכים ונעשה אחראי על הביטחון, הכלכלה, התזונה, מתווה הכותל, מירון, הקיבוץ באומן, אזורי a ו-c, וטרור הבלונים, חברי הקבינט נעשו פחות רגועים ויותר על כדורי רסְקיוּ, כל הקפצה לפגישה / ישיבה, גרמה להם להזיות ולמחשבות זרות שמא מאן דהוא החליט להחליט לזרוק אותנו לים, או גרוע מכך חלילה– לפרק את הממשלה.
"שחרור אסירים על הַבֶּרֶק" הנחית מַבאס והכה בחוזקה על השולחן כשעיני החברים נפערו בתדהמה.
"מה זה הוראה מלמעלה"?? שאל השר לביטחון פנים וגם טיפה חוץ. בעודו מוציא אוטומטית צא"פ לתקשורת עד להודעה חדשה.
"לא, לא, זה מלמטה אנחנו מוציאים אותם. יַעַנִי מהמנהרה. הם עובדים קשה בלי מזגן כבר כמה חודשים עכשיו זה הותר לבִּרסום. לפי התוכנית הלילה הם יוצאים בחסדי השם".
"מתנגד"! הרים יד אל על הממונה על חילופי השבויים ושחרורי המחבלים שחזר מפגרה ארוכה. "גם אני"! צעק יו"ר הוועדה לשיבוש קליטת הפלאפונים באגפים הביטחוניים, הח"כ מעֶשר מעלות ימינה.
"אוקי, אני בּוֹרֶש מהקואליציה עכשיו ומתבַּקד לליכוד" חייך שוב מַבאס. ושולחן הממשלה במליאה רעד.
"דקה, דקה. נמצא פיתרון מחוץ לקופסא ומחוץ לכותלי הכלא." הרגיע ראש הממשלה שהוזעק מהמזנון. "אולי נעשה את זה בצורה אחראית ולא פזיזה. כמו למשל להדליק מוזיקה חסידית בווליום גבוה וכך לא ישמעו את החפירות של ששת האסירים".
"שישה"????!!! זעקו בקול ניחר חברי הוועדה הכפויה. "למה לא מספיק אחד או שניים??, עוד מעט תגיד לי אדוני שיש להם גם דם על הידיים חלילה"!
"דם לא. ממש לא". הרגיע מַבאס בקול לא משכנע, "הם שטפו הכל בברז. גם התחרטו מאוד. מאוד מאוד, לא יעשו עוד הַבַּעם".
מתאם פעולות הממשלה ל"שחרור לאט אבל בטוח של אסירי הג'יהאד והפת"ח" ראה שהוא חייב להתערב.
"תראו חברים, מלכתחילה דובר על כל האגף. לשחרר כאילו. אבל אנחנו עמדנו על העקרונות שלנו". ראש הממשלה ושר הביטחון הנהנו במרץ ובאותו קצב. "והורדנו אותם עד לשישה!. אתם בטח יודעים שכשערבי זורק לך מחיר זה לא סופי. ניהלנו משא ומתן קשוח ועיקש והגענו לשישה. אבל ממש דגיגים. דגי זהב באמת".
"בלי סנפיר וקשקשת אפילו", הבריק יועץ אחד לא מוכר.
"אה, וגם בכלא באזור מערב האגף יש בטון בלתי חדיר, אין מצב לחפור שם בלי קונגו. והם רצו רק עבודת יד. לא מתעצלים בכלל החמודים", הוסיף רב גונדר משו פנינה משלו.
דממה השתררה בחדר. היה נדמה ליושבים על המדוכה שההאדמה רועדת תחתיהם, 'אולי זה הם שהולכים להגיח עוד רגע מתחתינו"?? הרהרו באימה. 'הרי אין להם מצפן או מפות. הם פרימיטיביים'.
"ולמה שלא נחליף אותם תמורת חיילים שלנו? או תמורת שעתיים ללא שריפות של בלונים, לדוגמא, ואז גם נרוויח משו"? ניסה ניסיון נואש בחור לא משופשף.
"זו כניעה לטרור!" פסק מר ביטחון, "מה יגידו בחדשות?? שממשלה ימנית שחררה מחבלים שמנמנים עם תואר שני ועם חיוך יומרני??".
"וכעת מה יהיה עם החדשות?? תדמיינו תמונות של פיר ענק בתוך תא מפנק, ופיר נוסף בטבורה של שדה שמיטה, פרצופים נדהמים של סוהרים רדומים, מחסומים ודוקרנים חסרי תועלת שגורמים לפקקי ענק בכל כבישי הארץ לפאדיחות ולכאוס". הקהה את שיניו מגיש קפה שלא לפרוטוקול.
"מה בְּקַקים?? איפה בְּקַקים?? לא סיכמנו כלום"!! התרגז מַבאס וקם ללכת, "עם בּקקים הם לא יכולים לברוח. מישהו מחכה להם!. דרייבר. הם אחרי חפירה. עייפים מאוד".....
"אז נצמצם מחסומים למינימום, ונשֹים את הדוקרנים הפוך. אה?" הציע השר המפשר בין הצד היהודי לישמעאלי.
"ומה נעשה עכשיו עם כל המחסומים שהזמנו לשלוש שעות אחרי הבריחה??" דאג הדואג והביע את דאגתו בכנות והפך את פני כולם לדואגים.
רה"מ לא התבלבל. "נעביר לנתב"ג, לחוזרים מאומן, כך נתפוס 2 ציפורים במכה. ס'תומרת אחת נתפוס ואחת נשחרר".
מַבאס היה נראה מרוצה. הוא שחרר את החברים בוועדה וגם את אלו שבַּתַּא. - "הממשלה לא תיפול! מילה שלי. זו ממשלה שדואגת לכולם, גם לחלשים ולאסירים".
"עבודה טובה! מנצור". החמיאו לו החברים מרע"ם.
"חחח בטח... עבודה ערבית!"......