נחשפתי לאחרונה למשפט יפה שכתב הדר גולדין הי"ד: "בחיים יש לך שתי אפשרויות או להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים"
אירועים רבים בחיים גורמים לנו לעסוק עם עצמנו ולהינעל על עשיה כזו שהיא סביב ה"אני" שלי, מה שטוב לי ומה שאני רוצה לעצמי, ולמגר כל מה שמפריע לזה בדרך.
העיסוק האובססיבי בעצמי כולל בתוכו את העולם כולו המשועבד ליעד זה, אך היעד בהתחלה ובסוף זה טובתי האישית "אני", וכך בלא שימת לב בדרך אל היעד של טובתי האישית אני ארמוס כל מה ומי שבדרך.
כמובן שהדברים נכונים בסתם מילי דעלמא אך ביותר הדברים נכונים כשעוסקים בעולם הרוחני הפנימי שלי, כאשר בניתי לעצמי דרך שאני מאמין בה, מי שאתקל בו בדרכי שיפריע לי אני יראה בו שליחו הפוטנציאלי של היצר הרע לכאורה, ובשם עולמי הרוחני אני אדאג להסירו מדרכי וזו סכנה גדולה.
לאמיתו של דבר התפתחות פנימית נכונה היא כזו היכולה להתמודד עם ניגודים בלי פחד, בוחנת אותם ובוחרת את הטוב, חיים המוסללים ללא בחירה הם בסיכון מכל רוח קלה שתטה את כיוון החשיבה אל יעד חדש שנראה ורוד יותר ומבטיח יותר, לעומת זאת חיים הבאים מתוך בחירה, אמת שהם בעלי סיכון לחשיפה רוחבית גדולה יותר אך הנבחר הינו יציב ואיתן לאורך ימים ושנים.
וכדברי הרש"ר הירש בפרשתנו: "ובחרת בחיים למען תחיה וגו'. אין אדם זוכה ב"חיים" בלא דעת ובלא רצון ובדרך מקרה, אלא יש צורך לרצות ולהחליט בכובד ראש. עליך לבחור בחיים אם רצונך "לחיות" חיים נכונים באים אחרי בחירה, לא בכאלו שנבחרו עבורו ובלא דעת גם הוא בוחר אותם, אלא חיים שנבחרו בכובד ראש ועם החלטה לחיות חיים שכאלו.
"החיים הנזכרים כאן ובהמשך אינם רק חיים גופניים גרידא. הם כוללים את ההתפתחות הכללית הבריאה והנאותה של האישיות הגופנית, הרוחנית והמוסרית של חיי היחיד והעם. והניגוד לכך הוא המות: התמוטטות כללית מכל הבחינות האלה: הטוב הוא האושר המלא הבא כתוצאה מן "החיים" האלה, ואילו הרע הוא השבר המוחלט הבא בעקבות "המות". " - רש"ר הירש דברים פרק ל פסוק טו, מי שלא בוחר בחיים כאלו הגורמים להתפתחות כללית אבל לא רק שלו אלא חיים כאלו שהם של היחיד ושל העם, הוא בוחר ברוע, בשבר, שבא בעקבות המוות האישי של עולמנו הפנימי, ואילו הבחירה בחיים התוססים מלאיי ההשפעה הסביבתית, בחיים המוסריים עם התפתחות אישית וכללית הם בחירה באושר בחירה בחיים.
החיים התורניים אלו שעל פי התורה הם חיים מגוונים ומרתקים, יהודים רבים החיים בארצות שונות מעדות שונות המקיימים את מנהגיהם לעיתים ההפוכים זה מזה בתכלית, מקיימים את רצון ה' וחייהם הם חיי תורה והלכה בשווה, היתכן? כן! זו היהדות המכילה שיצרה במו ידיה מציאות שכזו שמעבר לכל הכרעה הלכתית יש פה אמירה של יכולת לקבל את השונה ממני ואת החושב אחרת ממני, ניתן להסביר זאת בגלויות השונות ובעוד סיבות רבות, אבל ניתן גם לראות זאת בדרך מכוונת בהשגחה עליונה, שמלמדת אותנו לראות את השונים מאתנו.
בשובנו אל ארץ הקודש אחרי שנות נדודים רבים, בהתקבצותנו יחד בארץ אשר שנים הייתה שוממה מיושב ומתורה, חובתנו ללמוד ולהכיל לא רק זה את זה בעדות שונות, אלא גם בתוך העדה וגם בתוך המשפחה, גם את הילד השונה שבחר בחיים שונים בתוך הבית שלנו.
כמה אבסורדי זה לפגוש הורים ממוצא גלותי ככל שיהיה, שהגיעו לארץ הקודש ונקלטו כאן רק מתוקף בחירתם ויהדותם וזה כוחם הגדול, אבל דווקא הם קשים לעיתים עם הילדים שלהם בדרך קשה ורעה ולא מסכימים לקבל את בחירת ילדיהם וזכותם החופשית מתוקף יהדותם לבחור בדרך שלהם כמו שהם בחרו.
לכל בוחר יש את הדרך שלו לממש את עצמו ולעשות דברים גדולים וטובים לעולם כולו, כוח הבחירה מאפשר לאדם לקבל בחירה כזו שתפיח חיים בו ובסביבתו, אך ורק אם הדרך הזו מקורה בבחירה חופשית, אבל אם זו דרך שהגיע בכפיה נטולת בחירה אל לנו לבוא בטענות לשום אדם, כי יסוד היסודות היא הבחירה מתוך רצון להפיח חיים תוססים בעולם.
כהורים וכמחנכים יש לנו את הזכות להדריך אותם, להתפלל עליהם, אבל לא לבחור עבורם כי אז זו דרך המוות עבורם, בד בבד עלינו לזכור שלא תמיד הבחירה הנוכחית היא הבחירה הסופית אלא חלק מתהליך הבחירה הסופית, ובבחירה הסופית כלול הבחירה בדרך בדברים אולי הפחות טובים לכאורה, אבל רק אם הנער יעבור באותה התחנה הוא יידע שזו בחירה שגויה, ומי אנו שנמנע ממנו ידיעה זו, ויתכן שבסוף הוא לא יבחור משהו אחר, אך זו הבחירה שלו ולא שלנו.
בחירה נכונה תביא את הנער לבחור בדרך אהבת ה' גם אם היא לא מוכרת לנו, היא בחירתו והיא דרכו לעבוד את ה' מזווית עינו, כשם שמינהגי המרוקאים והאשכנזים שונים, התימנים והפרסיים, וכו' אך כולם יהודים קדושי עליון- המחפשים את אהבת ה' וחיי תורה כך בחירת כל ילד שונה וחופשית " לאהבה וגו'. משה מסכם עוד פעם את מושג "החיים" וכולל אותו באהבת ה'. אחת שאיפתו של כל אוהב ה': לשמוע בקול ה' ולדבוק בו בכל עומק לבו בימי שמחה ובעתות צרה, בשנות החיים וביום המות. "אהבת ה'" היא תמצית חיינו ואושרנו, כי הוא חייך וארך ימיך וגו'. אותה אהבה מוצאת את סיפוקה בעצמה" רש"ר הירש דברים פרק ל פסוק כ.
וכמו שאמר הדר גולדין הי"ד "בחיים יש לך שתי אפשרויות או להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים" מי שעסוק עם עצמו בלבד הוא באופן אוטומטי מסרס את כל מי שבוחר לא כמוהו, ולא מצליח לייצר דברים גדולים וטובים, כי עיסוק אנוכי הוא נטול פירות, אך כמה כואב שלעיתים העיסוק בנו מייצר פגיעה דווקא בילדים הנפלאים שלנו, רק אם נפסיק להתעסק בעמנו גריידא ונחשוב עכל דברים גדולים, נאפשר להם לבחור ולחיות חיים שיש בהם, ואנו נעמוד בצד ונתפלל עליהם שתוליכם לשלום ותגיעם למחוז חפצם לחיים.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין