השבוע מדינת ישראל שברה שיא של 10,000 נדבקים ביממה אחת בלבד, אך במקביל נרשמה בלימה בתחלואה הקשה, וכל זה בצל הטענות הקשות של המגזר החרדי על הפקרת מערכת החינוך במגזר שנפתחה בא' אלול ללא מתווה.
ד"ר שרון אלרועי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, התארחה לריאיון מיוחד ובלעדי ל'כיכר השבת' ודיברה על המגיפה, החשש מהגבלות בחגים, האם נגיע לסגר וטענות המגזר. צפו בריאיון המלא.
קטעים מהריאיון
לדבריה: "לאורך הדרך משרד הבריאות תמיד אמר שלא ניצחנו, וחזרנו קצת אחורה, אבל אנחנו יכולים לצאת מזה שוב פעם. הפתיע אותי שהגל הגיע כל כך מוקדם, חשבתי שייקח קצת יותר זמן".
אנחנו עם 10,000 נדבקים ביום, מצב מדאיג
"נכון, זה מצב מדאיג. זה מצב מדאיג במיוחד כי אף פעם לא היינו בסיטואציה הזו. אנחנו למעשה עם משק פתוח אבל עם מספרים מאוד גדולים. אנחנו לא איבדנו שליטה, אנחנו רואים מגה חיובית במקדם ההדבקה, זה כן משמח אותנו.
"אני מקווה מאוד שלא נגיע לסגר, כל אחד מאתנו צריך לשמור. הבאנו לקבינט החלטה להגבלת התקהלויות, אנחנו צריכים קצת לשמור".
באשר למספרי התחלואה הקשה שנבלמו לעומת הזינוק במספר המאומתים אומרת ד"ר פרייס: "הדבר הכי חשוב להסתכל עליו זה מספר המחוסנים. אנחנו מסתכלים על כל המספרים, חולים ומאומתים. זו תמונה מורכבת, צריכים להסתכל בעיקר על מקדם ההדבקה. אין ספק שהחולים הקשים והקריטיים - זה המספר שמדאיג אותנו בעיקר".
ההחלטות על ההגבלות התקבלו בזמן?
"בסופו של דבר מקבלי ההחלטות צריכים לקבל את ההחלטות במגוון שיקולים, אנחנו מביאים את העמדה המקצועית ואת עמדת הבריאות. היה אפשר להגיד שמסתכלים על המאומתים ומנהלים את זה כך, זה מה שמשרד הבריאות אמר, והקבינט החליט לנהל את זה לפי מספר החולים הקשים, ואז מחכים לראות שהמספק הזה יעלה לפני ההגבלות".
מחוסנים פעמיים נדבקים שוב, מדוע מחוסן שנפגש עם חולה מאומת אינו חייב בבדיקה ובידוד
"אין חובת בדיקת במדינת ישראל, מלבד מי שטס לחו"ל. שיצאנו מהגל הקודם, מחלים או מחוסן לא חייב בשום דבר. ואז הגיע 'דלתא', והתחלנו לראות יותר ויותר מחוסנים שנדבקים, התחלנו לעשות שינויים עם ההגבלות. היום יש חובת בידוד למצב בו אתה נדרש לטפל במישהו. בכל זאת אומרים שהחיסון מגן עלינו, אנחנו כן רוצים שאנשים ילכו להתחסן, אם נכניס את כל המחוסנים שמגיעים במגע לבידוד - כל המדינה תהיה בבידוד, זה עול אדיר על המשק".
נכונה התחושה החרדית שלא הטילו הגבלות בחודש האחרון כי לא רצו לפגוע בחופש הגדול?
"אני לא חושבת שזה הגיע משם, היה ניסיון לא להטיל הגבלות. העמדה של משרד הבריאות הייתה לפני חודשיים לעשות מגבלות של תו ירוק, אבל ההחלטה של הממשלה הייתה אחרת, אני לא חושבת שזה נבע מתוך מחשבה 'בואו נדחה את זה לחגים'".
באשר לעובדה שמערכת החינוך החרדי נפתחה ללא מתווה מסודר, אומר ד"ר אלרועי פרייס: "קודם כל זה באמת ידוע שא' אלול פותחים. אנחנו התחלנו עם משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד האוצר והשלטון המקומי - לבנות מתווה במרץ, מחודש מרץ אנחנו יושבים על מתווה והמתווה היה מאוד סגור, למעט האישור התקציבי, והאישור התקציבי לקח לו המון זמן. אני חייב להגיד שהאישור התקציבי לקח זמן"
את מסכימה איתי שהופקרנו, מנהלי תלמודי התורה שאומרים שאין הוראות, כלום
"המתווה היה מתוכנן ומאורגן כבר לפני הרבה מאוד זמן ונדרש באמת את האישור התקציבי וייתכן שמשרד החינוך לא העביר אותו עד שאין אישור תקציבי לעשות את זה. אני באמת חושבת שזה באמת היה צריך להגיע הרבה יותר מוקדם, וזה היה צריך להגיע לפני שנפתח במגזר החרדי".
את רואה חיבור בין פתיחת שנת הלימודים ללא מתווה לעובדה שכל הערים החרדיות אדומות?
"בוודאי, בוודאי, אנחנו רואים את העלייה במגזר החרדי באופן משמעותי. רואים את העלייה במגזר החרדי".
ויש קשר לפתיחת שנת הלימודים?
"בוודאי, בוודאי. העלייה מתחילה ממש בא' אלול".
אני למד מהדברים שלך שמי שלא אישר את מתווה הלימודי בא' אלול, הוא אחראי לעובדה שכל הערים החרדיות אדומות היום. זה כואב לי. מרגיש שהופקרנו
"אני חושבת שזה הגיע מתוך מקום של אמירה של 'נחיה עם הקורונה', הסתכלו על המספרים ואמרו בסדר 'אין עדיין חולים קשים', יש פה מצב מורכב".
ד"ר אלרועי פרייס התייחסה למתווה הטיסות לאומן ואמרה: "אני לא חושבת שיש כזה מתווה מיוחד, זה גם קצת מצחיק שהקבינט הצביע על מתווה, זה כמעט כמו מה שעושים בכל המדינות הכתומות. הדבר הנוסף זה בדיקת קורונה לפני היציאה, לנסות לזהות את התחלואה של אלו שיוצאים מהארץ".
חיסון שלישי, את התנגדת לפתוח את האפשרות מגיל 50, השבוע אושר מגיל 30
"מה זה התנגדתי? הייתי בעד לפתוח ולפתוח בצורה יותר מדורגת, אנחנו המדינה הראשונה שעושה את זה. כבר צברנו עוד עשרות אלפי התחסנו ואנחנו רואים שהה בטוח ומועיל ולכן אנחנו בעד הפתיחה".
יש לך רגעים שאת אומרת 'למה אני צריכה את זה', את חוטפת מתקפות
"יש רגעים כאלה, בעיקר שזה קשור לילדים שלי. ששואלים אותי למה מתחת הבית קוראים לי 'רוצחת ילדים'. ברגעים האלה אתה אומר' המחיר על הילדים זה מחיר שיותר קשה לסבול אותו', אבל זו משימה לאומית, לרגע לא חשבתי להפסיק".