ביום ראשון, י"ד באלול – נציין 52 שנים לפטירתו של החזן לייבל'ה ולדמן.
ולדמן, יליד ניו-יורק, נחשב לאמריקאי היחיד ברשימה המכובדת של: "תור הזהב של החזנות" היה בעל קול בריטון-לירי, גמיש ומתוק, ובעל קולרטורה ופאלסט מושלמים. אך יותר מכל אלו הייתה הדיקציה המיוחדת כל-כך, שהייתה סימן ההיכר שלו בכל שפה שבחר.
הופיע, הושפע והיה מיודד עם החזנים זבולון קווארטין ויוסל'ה רוזנבלט, שאף הכתיר אותו בהופעתו האחרונה בניו יורק, בשנת 1933 - כ"כישרון הצעיר הגדול של ימינו".
בין השנים 1931-1942, הופיע כחזן ב 12 סרטים יהודיים. כמו כן שידר פעמיים בשבוע, במשך כ 25 שנה, ברדיו המקומי. הופעות אלו הביאו לו פרסום רב וקהל מעריצים עצום, שמילא את בתי הכנסת ואת אולמות הקונצרטים בהם הופיע.
בשנים אלו ערך אלפי! טקסי חופה. הזוגות הנישאים התפארו בסגננו הייחודי וקבעו את המונח: "יש לך ולדמן, יש לך את הטוב ביותר!"
תוספותיו ופירושיו המוזיקאליים הפכו ליצירות מופת ול"סטנדרט" המשפיע על חזנים גם כיום. כזה הוא ביצועו ל "בעבור דוד" של יוסף רומשינסקי, שהקליט ופרסם בשנת 1947. חזנים רבים נהנים לבצע אותה ולאלתר כפי שאילתר ולדמן על המלודיה של רומשינסקי.
"בעבור דוד" היא אחת מהיצרות האהובות על החזן שלמה גליק. ובקונצרט "חסידשקייט", שקיימנו לפני כחודשיים, בחר שלמה להביא את גרסתו שלו ליצירה שפרסם ולדמן.
את העיבוד הסימפוני הראשון ליצירה זו כתב אבא בשנת 1994, ומאז הוא בוצע פעמים רבות בארץ ובעולם. בביצועו הפעם, ביקש שלמה להביא לקהל היושב באולם, גם אזכור לחוויית התפילה המקהלתית בבית הכנסת.
ולדמן הופיע תדיר בעבור ארגונים רבים בארה"ב, אולם מה שגרם לו להתגאות יותר מכל, היה כאשר הוא גויס במהלך מלחמת העולם השנייה לשיר בעבור הכוחות היהודיים שהוצבו בכל רחבי ארה"ב. ובמיוחד עבורם חיבר באהבה את השירים ביידיש: "אני מודה לאלוקים על אמריקה", ו"כאשר הבן שלך יחזור מהמלחמה".
יהי זכרו ברוך!
שבת שלום וצפייה מהנה!