"ואם לא הזכרתי בתחילת נאומי 'אדוני יושב הראש', זו סיבה לקחת אותי לוועדת האתיקה??" כמעט בכה חבר הכנסת בן שביר. "שבוע שעבר חבר הכנסת חנן בננה צעק על מישהו במליאה 'גמד קטן חצוף וחנוּן'! ולא אמרו אותו לוועדה....
ממלא מקומו של מחליף סגן היו"ר הקשוח עמד על דעתו, "לא אני האִישוּ כאן, יש כללים וגם קללות שאותם לא חוצים, שותים כוס מים וממשיכים לקלל ולצעוק בנחת. אני נמצא כאן בכדי להגן על החוקים מהטריקים וגם מהשטיקים"!!
לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן
קולות ההדף משבירת השיאים בתקנון הכנסת, בשפה הזולה ובאלימות הפיזית והמילולית בתקופה האחרונה נשמעים עוצמתיים ולמרחוק, אפשר לומר שהשיאים מתפוצצים שם מידי לילה, והשיא עוד לפנינו, כך נראה.
הכל החל כשהשר המקשר בין הכנסת למציאות עלה זועם לדוכן והחל לתקוף בארטילריה כבדה ובנשק לא קונבנציונאלי את האופוזיציה, העם והארץ. נאמרו שם בנאומו דברים קשים לשמיעה, מזכירת הכנסת הרכיבה משקפיים והתאמצה אך לא מצאה בלקסיקון הנאומים מילים כמו 'נבל' 'איכסה' ו'טיטוס הרשע'. גם במילון העברי המעודכן לא נמצאו משפטים כעין 'מי חינך אותך י'בושה וחרפה אחד', ו'לך לך חתיכת גולם מפראג' שפרצו מגרונו הניחר של השר הכעוס.
שתי ברירות עמדו בפני מצחו המקומט של היו"ר ניקי זאבי. האחת להנפיק תקנון חדש ומעודכן מידי יום, בו בצד אחד מופיעות המילים המותרות בשימוש לנואם היוצא מכליו, ואלו האסורות מכל וכל, כמו שנאמר 'פלפל על הפה'!. ובצדו השני שמות החברים הנואמים שעברו על התקנון ופלטו מפיהם הברות קשות וצעקו 'בשפה אשר איננה טהורה'!
והברירה השניה היתה, למסור לוועדת האתיקה את שמות הפושטקים והצ'חצ'חים, שהורידו את רמת השיח והמינוחים מתחת לקו האדום התחתון, ולאסור על העבריינים לנאום במליאה למשך חודשיים או עד התפזרות הכנסת, המוקדם מביניהם.
החיסרון בתקנון הוא עלות הדפסת הגיליון היומי, ומאמץ עובדי הכנסת לתלותו במקום בולט אך גבוה די מבלי לחשוש שייקרע.
מאידך, המינוס בסנקציות על השובבים, הוא כמובן המחשבה המדאיגה שבתוך ימים ספורים הוא יישאר לבדו במליאה עם תמונת הוזה המדינה, ותפקידו יִתיַיתר כשלא יהיה לו על מי לצרוח ולהתחנן, 'לשבת. די כבר, נו' וכו'.
יושב הראש המסור לא אכל ולא שתה, גם לא הניח תנומה לעפעפיו מזה מספר לילות. לא.... לא מדאגה לכללים להליכות ולנימוסין, פשוט כי כבר כמה לילות לא פוסקים הנאומים מעל הדוכן, והוא מתוקף תפקידו הרם מחוייב לשבת על הקתדרה לדפוק עם הפטיש, להפציר בסוררים לא להצביע מִמַחשב לא שלהם, ולהתעקש על התנצלויות שעה שנאמרות מילים לא חינוכיות, לא כ"ש משפילות ומעליבות.
בליבו פנימה נשא תפילה זכה שישובו הימים הטהורים בהם קללות תקניות ופגיעות פחות אישיות היוו נתח נכבד ממֶלל הנאומים, וייחל שלא יביאו אותו חלילה למצב קצה בו ייאלץ להרים את קולו ולקלל את המקלל, לצרוח בממלכתיות ולהפריד בכוח ובעזרת מאבטחים מבוהלים בין ידיו של הפרחח הלא ממושמע ליתדותיו של הדוכן.
כשהחלו לפרוח באוויר הדחוס מילים מתורבתות כמו 'אנטיוכוס הרשע', 'נאצר' ו'נציג הק.ג.ב.', מר ניקי החליט שהוא מתעלם. היו"ר הקודם חפף אותו ביסודיות והבהיר בזמנו כי "איפוק זה כח", "אם תתעלם מברדקים קטנים, תחסוך לעצמיך מאבקים ועניינים", התפייט והעניק מנסיונו.
מיודענו החליט לעצום עיניים ואף, אף כשהוסלמה האווירה טפח מעל היציע ומספר חברי כנסת מן האופוזיציה זעקו במקהלה לראש הממשלה הַחַלִיף - "איש צר ואויב המן הרע הזה"! ולמען הסר ספק לאחר כדקה עמדו על רגליהם והצביעו לכיוונו, כשבאותה עת יושבים ביציע ורווים נחת, זרש אשתו ובניו הקטנים ויזתא ופרמשתא.
ראש הממשלה סיים את נאומו ספק צרוד ספק מבוייש, ולאחריו אץ רץ לדוכן יו"ר האופוזיציה לקיים מה שנאמר 'ואף אתה הקהה את שיניו', בידו ערימת דפים מלאים בכל טוב דימויים וחיקויים מארסנל המילים האסורות והמודגשות במארקר בתקנון הדנדש.
מאילוצי מערכת ותקנון ומגודל האחריות החינוכית המוטלת על כתפנו והחשש לדִרדור מוסרי ערב תחילת זמן אלול, לא אוכל להביא בפניכם אף לא את עיקרי הנאצות שהתעופפו במליאה בזמן נאומו השנון של יו"ר הקְלַלוֹזִיצה, גם לא של שלל הנואמים הנרגשים הנכבדים אחריו, רק זאת אגלה לכם קוראי המסוקרנים, שאף אחד מהם לא פתח בכבוד אכסניה וגם נראה שלא התכוננו או הכינו קודם כמה מילים...
אכן בפינת המליאה נצפתה חברת כנסת טרייה שהשתלבה בנורבגי האחרון מוחה דמעה (אולי של התרגשות...)
זאת ועוד אוכל לחשוף בפניכם, שהתגובות כולם – המכות, הדחיפות, שבירת המיקרופונים, ניפוץ המצלמות, היריקות, כמו גם זריקת החפצים, ניבולי הפה והשלכת יו"ר הכנסת הבוכה מהחלון – כולם כולם נבעו מאכפתיות למדינה, אידיאולוגיה צרופה ודאגה לעתיד ילדנו. מתוך ממלכתיות, השקפת עולם שורשית, אמונה בצדקת הדרך, לבביות, נימוסין ועדינות נפש.
ולתפארת מדינת ישראל.