בתקופת הקורונה, המשטרה חילקה דו"חות רבים בקרב המגזר החרדי, האם הדו"חות היו מוצדקים, או שהיה מדובר באכיפה בררנית כלפי המגזר החרדי?. על פי עורכי הדין, מדובר באכיפה בררנית.
בגל הראשון, השני והשלישי של הקורונה, שוטרים עברו בריכוזיים החרדיים וחילקו דו"חות למכביר והיו שטענו, שמדובר באכיפת יתר - בעיקר נגד חרדים.
בעקבות כך, מספר חרדים שקיבלו דו"חות, החליטו לערער על כך לבית המשפט, ומשטרת ישראל הגישה נגד אותם מערערים - כתבי אישום, כמתחייב בחוק.
כתבי האישום, הוגשו בגין "קיום תפילה בניגוד לתקנות הקורונה" - במהלך הסגר, נגד נאשם נוסף, הוגש כתב אישום, על סירוב להוראות שוטר להתפזרות מבית כנסת בבית שמש - שם התקיימו תפילות בניגוד לתקנות הקורונה, ועוד כמה שהואשמו ביציאה למרחב הציבורי בסגר, למטרה שאינה מנויה בתקנות הקורונה.
עורכי הדין של המערערים, טענו בשיחה עם 'כיכר השבת', כי המשטרה נקטה בצעדים מפלים ולא מידתיים, כשהתרכזה בעיקר בחלוקת דו"חות בריכוזים חרדיים.
ככל הנראה בשל החשש כי טענות עורכי הדין של המערערים יתקבלו בבית המשפט, ויוכח שהייתה אכיפה בררנית כלפי הציבור החרדי, משטרת ישראל החליטה - ללא כל סיבה ממשית, למשוך את כתבי האישום מבית המשפט ובכך גם התבטלו דו"חות הקורונה שהתקבלו.
ממשטרת ישראל נמסר: "כחלק מהמאבק הלאומי בהתפשטות הקורונה, משטרת ישראל מבצעת אכיפה מקצועית ברחבי הארץ. לאחר בחינה מחודשת של נסיבות מתן הדו"חות נשוא פנייתכם, הוחלט על ביטולם".