במאמר שפורסם במקור ראשון תחת הכותרת "הלכות מדינה בעידן בנט" פורס הרב יובל שרלו -מהבולטים שברבני צהר ומי שמציג עצמו כמומחה לאתיקה, את משנתו בדבר העיסוק בענייני דת ומדינה תחת הממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט.
כבר בתחילת המאמר מתייחס הרב שרלו כלאחר יד ובאופן עקיף לעניין ההבטחות שהופרו על ידי אותו "אדם הנאמן לתורה ולמצוות" שהקים את הממשלה תוך הסתמכות על מפלגה ערבית, אומר הרב שרלו: "לו זכינו ,העובדה שבראשות ממשלת ישראל עומר אדם הנאמן לברית המצוות הייתה מתסיסה את העיסוק בהלכות מדינת ישראל [...] כך למשל, היחס בין ההתחייבויות לבוחר לפני הבחירות ( איני נכנס לשאלה אם אכן היו , מה היו וכדומה ) והסמכות לסטות מהן אינה שאלה פוליטית , אלא שאלה הלכתית ומוסרית מהמדרגה הראשונה ; סוגיית ההסתמכות על מי שאינו "מקרב אחיך", בהקמת ממשלה דמוקרטית שאיננה מלוכה אינה".
הרב שרלו מעלה שתי שאלות עקרוניות וחשובות: האחת האם נכון לפוליטיקאי להפר את הבטחות הבחירות היסודיות שלו? והשנייה: האם נכון להקים ממשלה המסתמכת על מפלגה ערבית.
הרב שרלו מתעלם מהפיל שבחדר ואיננו עונה על שאלות אלו, במקום זאת הוא פונה לפרוס את משנתו בדבר התיקון הכללי הנחוץ, ואת תקוותו כי הוא יקרה תחת ממשלת בנט.
אולם אם הרב שרלו היה פונה לשאול את עצמו הוא וודאי היה יודע את התשובה הנחרצת לשתי השאלות האלו. באותו עיתון בהפרש של שלושה שבועות בכתבה בשם מה חושבים רבני הציונות הדתית על שת"פ אפשרי עם רע"ם? בתשובה לשאלה האם על בנימין נתניהו להקים ממשלה בשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות ובניגוד להבטחת הבחירות שלו ענה הרב שרלו את הדברים הבאים;
"ברגע שבו אדם נבחר על בסיס ציר עקרוני שהוא זה שהיה נושא הבחירות שלו ושעליו קיבל את המנדט – אסור לו לעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות. לא מדובר בהבטחת בחירות גרידא שכולם יודעים שהיא ניתנת לתמרון, כי פוליטיקה מחייבת פשרות ותמרונים; כאשר מדובר בציר היסוד של מסע הבחירות, שבו הייתה התחייבות מפורשת שלא להסתמך על מפלגה ערבית, אינני יכול להבין את ההתעלמות המוסרית וההלכתית מההתחייבות לבוחר ודחיקת היושרה והאיסור לשקר לשולי הדיון".
כאמור את זה הוא דורש מביבי, שאיננו מגדיר את עצמו "אדם הנאמן לתורה ולמצוות" כמו בנט.
ומה בדבר הסתמכות על מפלגה ערבית להקמת הממשלה?: הנה דבריו הברורים של הרב שרלו: "יש מצווה הנקראת 'מצוות הלאום' כשאת הלאום הישראלי מנהיג בן האומה הזאת. האם מכאן אפשר להסיק עקרונית כי אין להקים ממשלה הנסמכת על חברי כנסת שאינם יהודים? [...] אלא שהקמת קואליציה התלויה בהם שנועדה אך ורק למען עצם קיומה – אסורה, כי הרי מדובר בפעולת 'המלכה' במובנה הדמוקרטי".
ארגון רבני צהר, הוא הארגון הקולני ביותר מבחינה ציבורית בשאלות של אתיקה ומוסר. תחתיו קיים ‘מרכז צהר לאתיקה’ שהרב שרלו עומד בראשו. נראה כי על כל נושא יש למרכז מה לומר ולתרום, אתיקה רפואית, אתיקה רבנית, אתיקה תקשורתית, ולענייננו - אתיקה שלטונית. המרכז מקיים קורסים, מוציא ניירות עמדה ומאמרים ופועל באופן אקטיבי למימוש חזונו האתי במדינה.
אולם בעניין ההקמה של ממשלת בנט - תוך הפרה בוטה של הבטחותיו הרבות והמפורשות בכל כלי התקשורת שלא לאפשר ללפיד להיות ראש ממשלה ושלא יקים ממשלה בהשתתפות מפלגות ערביות: כלום, נאדה.
לפני הבחירות התפרסם בכלי התקשורת כי סוכם בין לפיד לבנט כי הממשלה תנקוט בקו של ארגון רבני צהר בנושאי דת ומדינה. כמו כן פורסם כי רבני צהר נפגשו עם אביגדור ליברמן, שאמר כי בנושאי דת ומדינה בהסכם הקואליציוני: "המסננת מבחינתנו זה רבני הצהר. כל מה שעובר אותם ייכנס להסכם, וכל מה שלא עובר - לא ייכנס. ונפגשנו עם כמה וכמה רבנים. וכל מה שעובר אותם - ביקשנו להכניס".
רבים שואלים את עצמם: כיצד יכל נפתלי בנט לבצע היפוך של 180 מעלות בעמדותיו ולהפר במצח נחושה הבטחות שנאמרו בגלוי, ולפעול בניגוד גמור ערכיו שנוסחו באופן חד משמעי. לאור הדברים שהובאו אולי זה עצמו מימוש של האתיקה כפי שמתווה על ידי הרבנים החברים בארגון רבני צהר.