מדינת ישראל מתנהלת כבר שנתיים וחצי ללא תקציב מדינה חדש, מכיוון שהאחרון שאושר היה זה שעבר בשלהי 2018 עבור 2019, אלא שאז הכנסת התפזרה, והחל מעגל הבחירות הבלתי נגמר, כולל ממשלת נתניהו-גנץ, בה לא אושר תקציב מדינה.
אירוע כלכלי זה, שפגע בניתוח מצבו המדויק של המשק הישראלי מבחינת קידום תוכניות ארוכות טווח, עם משבר הקורונה הרפואית והכלכלית שנפל על כולנו, הובילו את הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, לאשר את אחד מתקציבי המדינה הסבוכים שהיו בתולדותיה, כאשר התקציב יאושר לשנים 2021 שתיכף נגמרת, ולכל 2022.
כבר בזמן המשא ומתן להקמת הממשלה הכריזו בכירי הממשלה כי בשנה הראשונה לא יבוצעו שום קיצוצים, הבטחה עליה שב שר האוצר הטרי, אביגדור ליברמן, זאת כדי לא לפגוע במשק שמנסה להשתקם לאחר תקופת הסגרים ואי הוודאות הכלכלית בו היה שרוי.
על אף זאת, ובגלל הפגיעה האנושה בתקציב המדינה, במשרד האוצר ייאלצו בסופו של דבר לקצץ בתקציבי משרדים שונים, או לחילופין להעלות מסים.
ע"פ תוכנית שר האוצר ליברמן, שהוצגה לראשי מפלגות הקואליציה, בהם ראשי הממשלה בנט ולפיד, ופורסמה הערב (שלישי) ב'כאן חדשות', התקציב הנוכחי יורחב ב-11 מיליארד שקלים מכסף שאין למדינה בנמצא כדי לאזן את המשרדים - ובתקציב הבא, שיאושר עבור 2023 ו-2024, הקיצוץ יגיע.
עם זאת, סכום התקציב המוערך - 450 מיליארד שקלים - לא כולל את הדרישות התקציביות הנוספות של משרד הביטחון הנערך לתקיפה באיראן, או את דרישות השותפות בקואליציה כגון חמישה מיליארד שקלים בשנה שהתחייבו בנט ולפיד לרע"מ.